פקודת הכלבת

הנציב העליון לפלשתינה (א"י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א"י) לאמר:

1. השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת הכלבת, 1934.

2. פירוש [תיקון: תשנ"ב]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים המיוחסים להם מלבד אם נוסח הכתוב יחייב פירוש אחר:
"בעל חי" פירושו בקר, כבשים, עזים, גמלים, סוסים, חמורים, חזירים, כלבים, חתולים וקופים וכל בעל חי או עוף אחר ששר החקלאות יכריזם במודעה שתתפרסם ברשומות ככלולים במונח "בעל חי". לצורך פקודה זו.
"בקר" פירושו פרים, תאו, פרות, שורים, עגלות ועגלים.
"רופא ממשלתי" פירושו אדם ששר הבריאות מנהו להיות רופא במחלקת הבריאות של ישראל.
"המפקח העירוני" פירושו מי שנתמנה ע"י הרשות המקומית לשמש מפקח למטרות פקודה זו.
"הרופא הוטרינרי העירוני" – רופא וטרינר שמינתה רשות מקומית בהסכמת מנהל השירותים הווטרינריים, להיות רופא וטרינר של רשות מקומית.
"בעלים" פירושו כל אדם שהנהו בעליו היחיד או בשותפות עם אחר של כל בעל-חי, והרי זה כולל כל אדם הממונה על כל בעל-חי; והמחזיק בכל מקום שבו נמצא איזה בעל-חי יחשב לבעליו של אותו בעל-חי עד אם יוכח ההיפך.
"מפקח" פירושו אדם שנתמנה ע"י הנציב העליון כמפקח של ממשלת ישראל.
"רופא וטרינר ממשלתי" – רופא וטרינר שמינה שר החקלאות להיות רופא וטרינר ממשלתי.

3. מאורות בידוד [תיקון: תשנ"ב]
עפ"י המלצת מנהל השירותים הווטרינריים רשאי הממונה על המחוז לדרוש מכל רשות מקומית להתקין מקום לבידודם של כלבים, חתולים וקופים (שיקרא בזה בשם מאורת בידוד). לצורך פקודה זו יבנו מאורות אלה לפי תרשימים ופרוטים שיאושרו ע"י מנהל השירותים הווטרינריים.

4. בידודם של בעלי חיים חשודים [תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג]
(1) בעליו של בעל-חי שנשך אדם חייבים לעשות את הדברים הבאים במשך עשרים וארבע שעות לאחר שנודע להם דבר המקרה:
(א) להודיע את דבר העובדא לרופא הממשלתי או לרופא הווטרינר הממשלתי הקרובים ביותר. וכן
(ב) אם היה הבעל חי הנושך כלב, חתול או קוף – חייבים בעליו לקחתו למאורת הבידוד הקרובה ביותר; ואם לא היה כלב, חתול או קוף – יעצרוהו בדיר, ברפת או במקום אחר שיאושר ע"י רופא וטרינר ממשלתי.
(2) כל בעל-חי שנעצר עפ"י הוראות סעיף קטן (1) מסעיף זה, יבודד למשך עשרה ימים מיום התחלת המעצר.
(3) בתום עשרת ימי הבידוד האמורים לעיל, חייבים הרופא הווטרינר הממשלתי או הרופא הווטרינר העירוני, אם נתברר להם כי הבעל-חי נקי מכלבת, לעשות את הדברים הבאים:
(א) אם הבעל-חי הוא כלב, חתול, או קוף – להוציאו ממאורות הבידוד;
(ב) ואם אינו כלב, חתול או קוף, יהיו בני חורין להוציאו מן הדיר, הרפת או המקום האחר ששם בידדוהו.
(4) אם לא הוציאו בעליו של הבעל חי כל כלב, או חתול או קוף, ממאורת הבידוד במשך חמשה ימים מיום גמר תקופת מעצרה מותר להשמיד אותו בעל חי מבלי לפגוע עי"כ בזכותה של הרשות המקומית עפ"י תנאי (ב) מסעיף קטן (5) לסעיף זה.
(5) בעליו של כל כלב, חתול או קוף, שעצרום במאורת בידוד, ישלם לרשות המקומית בעד עשרה ימי בידוד מראש אגרה בשיעור שקבעה בעד הזנת הבעל-חי, שיכונו והטיפול בו.

בתנאי:
(א) שאם מת הבעל-חי במשך ימי מעצרו לא יוטל התשלום אלא בעד אותו מספר הימים שבו נעצר הבעל-חי למעשה, וההפרש יוחזר לבעליו; וכן
(ב) אם לא הוציא הבעל את הכלב, החתול או הקוף ממאורות הבידוד לפי הוראות סימן (א) מסעיף-קטן (3) מסעיף זה, חייב הוא לשלם לרשות המקומית אגרה בשיעור שקבעה בעד התקופה הנוספת שבה נשארים הכלב, החתול או הקוף במאורות הבידוד.
(6) אין משלמין כל פיצוי בעד בעל חי שנחבל או חלה או מת בעודו במעצר עפ"י הוראות סעיף זה.
4א. בידודם של בעלי-חיים שנשכו [תיקון: תשנ"ב]
מצא רופא ממשלתי כי כלב, חתול או קוף היו במגע עם אדם, וקיים חשד להדבקה בכלבת כתוצאה ממגע זה, רשאי הוא להורות לבעליו למסור אותו למאורת בידוד.
5. בקשה לשופט שלום ליתן צו להשמיד בעלי חי ידועים [תיקון: תשנ"ב]
כל רופא וטרינר ממשלתי, רופא ממשלתי או מפקח רשאי לבקש משופט שלום ליתן צו להשמיד בלא תשלום פיצויים כל כלב, חתול או קוף, אשר נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או צפויים במדה יתרה להדבק בכלבת ולהעבירה. אם נתברר לשופט כי אמנם נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או צפויים במדה יתרה להדבק בכלבת או להעבירה, יתן צו להשמדתם. ורשאי הוא, בהסכמת המבקש ליתן צו למסירת הכלב למטרות שיורה במקום מתן צו להשמדתו;צו לפי סעיף זה לא יינתן אלא לאחר שניתנה לבעלים הזדמנות לטעון טענותיו.
6. בידוד בעלי-חי עזובים [תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג]
(1) רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר עירוני רשאים לדרוש מרשות מקומית שישכנו במאורות בידוד של אותה רשות מקומית ועל חשבונה, כל כלב, חתול או קוף עזובים או שאין להם בעלים ואשר נשכו אדם.
(2) כל בעל חי שנעצר בהתאם להוראות סעיף קטן (1) מסעיף זה יבודד למשך עשרה ימים.
(3) בתום עשרת ימי הבידוד הנ"ל ישמידו את הבעל חי האמור:
בתנאי שאם לפני שהוציאו אותו בעל-חי להורג בא אדם וטען שהכלב החתול או הקוף, הם קנינו, רשאי הרופא הווטרינר הממשלתי או הרופא הווטרינר העירוני, אם נוכח כי הבעל-חי נקי מכלבת, להסגיר את הבעל-חי ליד אותו אדם לאחר שישלם את האגרה הקבועה בסעיף קטן (5) מסעיף 4 של פקודה זו.
7. השמדת בעלי חי חשודים [תיקון: תשנ"ב]
(1) רופא ווטרינר ממשלתי יצוה להשמיד כל בעל-חי:
(א) הנגוע בכלבת או שהוא חשוד על כך, או (ב) שנושך ע"י (א) בעל-חי הנגוע בכלבת או החשוד על כך או
(ב) ע"י שועל, או צבוע, או זאב, או תן.
בתנאי כי אם איזה בעל-חי החשוד בכלבת או שנושך ע"י בעל-חי חשוד אחר היה בעל ערך מיוחד רשאי הרופא הווטרינר הממשלתי לצוות לעשות בו את הדברים הבאים:
(1) שיחסמו לו את הפה בשעה שהוא יוצא לטיול או לעבודה במחסום מדוגמה שהוא יאשרנה, וכן
(2) שיבודדוהו כשהוא בשעת מנוחה במקום שיתאשר על ידו, וכן
(3) אם משמש בשרו של הבעל-חי למאכל לאדם, שלא ישחטוהו לצורך זה, וכן
(4) שלא יוציאוהו למכירה.
במה דברים אמורים: אם היה הבעל-חי חשוד בכלבת תחולנה ההגבלות הנ"ל למשך ששה חדשים למן היום שיפורט בהוראה של הרופא הווטרינר הממשלתי, ככל אשר ימצא לנכון לקבוע, ואילו אם היה זה בעל-חי שנושך ע"י בעל-חי חשוד תחולנה ההגבלות למשך ששה חדשים למיום הנשיכה; והיה אם במשך כל התקופה הנ"ל לא צוה הרופא הווטרינר הממשלתי להוציא את הבעל-חי הנ"ל להורג (והסמכות הזאת מסורה לו בזה אם סבור הוא כי הבעל-חי חולה בכלבת), כי אז רואין את הבעל-חי הנ"ל בתום ששת החדשים האמורים כאילו הוא נקי מכלבת ופטור מכל הגבלה.
בתנאי כי כל בהמת מקנה או גמל או כבש או עז שנשחטו בתוך שמונה ימים למן היום שנושכו ע"י בעל-חי נגוע בכלבת מותר יהיה להציען למכירה לצרכי מזון ובלבד שתהיינה נקיות ממחלות אחרות.
(2) החלטתו של הרופא הווטרינר הממשלתי בשאלה אם איזה בעל-חי הוא בעל ערך מיוחד תהא החלטת גמר.
7א. השמדת כלבים בלתי מחוסנים [תיקון: תשי"ג, תשנ"ב]
רופא וטרינר ממשלתי רשאי לצוות להשמיד כל כלב בן ששה חדשים ומעלה שלא קיבל זריקת חיסון נגד כלבת בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 16.
7ב. כלב ברשות הרבים [תיקון: תשנ"ב, תשס"ג]
בוטל.
8. סמכותם של פקידים ידועים וכו' [תיקון: תשנ"ב]
כל קצין מחוזי, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח וכל אדם שהורשה על ידיהם בכתב רשאים להכנס לכל קרקע, בנין, צריף, או מקום כדי לברר אם קיימו את הוראות הפקודה הזאת, ואם נמצא כי הוראות הפקודה הזו לא נתקיימו רשאי כל קצין מחוז, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטירינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח וכל אדם המורשה על ידם בכתב, לעשות את כל הדרוש כפי ראות עיניו, כדי ליתן תוקף להוראות פקודה זו, בלא לפגוע בכל עונש שיש להטילו עפ"י הוראות סעיף 12 מן הפקודה הזאת.
וביחוד רשאי כל קצין מחוז, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח או כל אדם שהורשה על ידם בכתב להכנס לכל קרקע, בנין, צריף או מקום כדי לתפוס או לגרום לתפיסתו של כלב, חתול, או קוף שנשכו איזה אדם ורשאי הוא לקחתו או לצוות לקחתו למאורת הבידוד הקרובה ביותר.
9. הכרזת אזורים נגועים [תיקון: תשנ"ב]
מנהל השירותים הווטרינריים רשאי להכריז במודעה שיפרסם ברשומות כל אזור כאזור נגוע בכלבת וההוראות דלקמן תחולנה על אזור כזה עד שהמודעה תבוטל:
(א) אם היה האזור אזור עירוני:
(I) בעל כלב חייב בכל אלה:
(1) לשמור את כלבו בחצריו;
(2) לשים מחסום על פי הכלב, ולקשור את הכלב ברצועה או בשרשרת שארכה אינו עולה על 2 מטרים בשעה שמוציאים אותו מהחצרים.
(II) חייב הרופא הווטרינר הממשלתי לצוות להרוג:
1. כל כלב שנמצא ברשות הרבים כשהוא אינו נושא מחסום על פיו ואינו קשור ברצועה או בשרשרת, וכן
2. כל כלב שאין לו רשיון – אם חייבים לקבל רשיונות בעד כלבים עפ"י כל חוק עזר או תקנות או תחוקה אחרת הנוהגים באותו אזור, וכן
3. כל כלב חתול או קוף, אשר נושכו בכל עת שהיא לא יותר מששה חדשים קודם לתאריך המודעה המכריזה על האזור כעל אזור נגוע בכלבת.
(ב) אם לא היה האזור אזור עירוני:
(I) חייבים בעלי כלבים לקשור את כלביהם בתמידות: בתנאי כי כלבי רועים אין צורך לקשרם אלא בשעות שבין שקיעת החמה וזריחתה, וכן
(ב) בלא רשות מאת הרופא הווטרינר הממשלתי אסור לשום דייר להחזיק יותר מכלב אחד ולשום רועה אסור להחזיק בלא אותה רשות יותר משני כלבים בעד כל עדר בקר או צאן ושום כלב לא יחשב ככלב רועה בקשר עם עדר בקר או צאן אלא אם כן הוא נלוה אל העדר. כל שאר הכלבים יוצאו להורג.
בתנאי כי כל המחזיק משק לגידול גזעי כלבים או כלבי ציד יש לפטרו מהוראות הסעיף הזה לפי אותם התנאים שייקבעו ע"י הרופא הווטרינר הממשלתי.
10. השמדת בעלי חי עזובים [תיקון: תשנ"ב]
(1) רופא וטרינר ממשלתי רשאי לצוות להוציא להורג בכל עת את בעלי החיים דלקמן בתוך כל אזור לאחר שקצין המחוז מסר לתושבי האזור הנ"ל הודעה כהלכה הדורשת מאתם לקשור את כלביהם לבתיהם במשך השעות והזמנים המפורטים באותה מודעה:
(א) כל כלב הפקר או כלב עזוב או כלב שאין לו בעלים וכן,
(ב) אם כולל האזור איזה חלק שבו טעונים כלבים רשיונות עפ"י כל חוק עזר או תקנות או תחוקה אחרת הנהוגים באותו חלק – כל כלב שאין לו רשיון;
(2) לצורך סעיף קטן (1) מסעיף זה רואין כל כלב שאינו קשור אל הבית ככלב עזוב או משתולל או ככלב שאין לו בעלים.
11. חובתה של רשות מקומית [תיקון: תשנ"ב]
רשות מקומית חייבת לערוך את הפנקסים הנדרשים ע"י מנהל השירותים הווטרינריים לצורך הפקודה הזאת וכן לשלוח או לתת דוחו"ת רשימות וחומר ידיעות ככל אשר ידרוש הרופא הווטרינר הממשלתי הראשי.
12. עונש
כל שאינו מקיים את הוראות הפקודה הזאת או כל תקנה שתותקן על פיה, או הוראות של כל צו או הוראה שניתנו כהלכה עפ"י פקודה זו, או כל תקנה שתותקן על פיה, יהא צפוי, בצאתו חייב בדינו, לעונש מאסר לתקופה של לא יותר מששה חדשים או לקנס שלא יעלה על מאה פ"פ (א"י), או לשני העונשים כאחד.
13. הגנה בשל מעשים שנעשו בתום לב
אין להביא במשפט את ממשלת פלשתינה (א"י) ואין להטיל אחריות אזרחית או פלילית על כל פקיד ציבורי או אדם אחר המורשים להוציא לפועל את הוראות הפקודה הזאת או הוראות כל תקנה שהותקנה על פיה, או כל צו שניתן כחוק עפ"י פקודה זו או עפ"י כל תקנה שהותקנה על פיה בשל כל מעשה שנעשה בתום לב.
14. פצויים לא ישולמו
אין לשלם פצויים בעד בהמה שהוצאה להורג עפ"י הוראות פקודה זאת.
15. השמדת בהמות [תיקון: תשנ"ב]
כל בהמה שהוצאה להורג עפ"י הוראות הפקודה הזאת תיהרג באותם האמצעים שהרופא הווטרינר הממשלתי יורה.
16. תקנות [תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג]
(א) שר החקלאות רשאי להתקין תקנות המכוונות למנוע את התפשטות הכלבת ולקיים את מטרות הפקודה הזאת לרבות חובת חיסון בעלי חיים או סוג של בעל חיים נגד כלבת וכן הסדרת סימון של קבע או של ארעי בבעל חיים.
(ב) שר החקלאות רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד רשיון לכלב שנותנת רשות מקומית וכן בעד חיסון, הובלה ובידוד;אגרות שנקבעו בתקנות כאמור יחולו בתחומי כל רשות מקומית זולת אם קבעה הרשות המקומית אגרות בשיעורים נמוכים יותר.
(ג) חיסון בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) יבוצע בידי רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר עירוני; שר החקלאות רשאי בתקנות להסדיר הרשאת רופאים וטרינרים אחרים לבצע את החיסון, אם ראה צורך בכך.
17. חובתם של אנשים ידועים לסייע בהוצאה לפועל של הוראות הפקודה הזאת [תיקון: תשנ"ב]
מחובתם של רשות מקומית, של מוכתרי כפרים, ושל שיכי שבטים לסייע, איש איש באיזורו שלו, בידי כל פקיד ממשלת ישראל להוציא לפועל את הוראות הפקודה הזאת וכל תקנה שתותקן על פיה.
18. תקון פקודה מס' 3 לש' 1926
פקודת מחלות הבהמות 1926 תתוקן ע"י מחיקת המלה "כלבת" המופיעה ב(א) הגדרת "מחלה" שבסעיף 2, וכן (ב) בסעיף קטן (3) מסעיף 17.
תוספת
[תיקון: תשנ"ב]
התוספת בוטלה.

14 בדצמבר, 1934.
א. ג. ווקאפ נציב עליון
[הערה לסעיף 7 ב'] הערה זו אינה חלק מהפקודה
הסעיף יבוטל עם כניסת החוק להסדרת הפיקוח על הכלבים שטרם נכנס לתוקפו. לכן הסעיף טרם בטול וזהו ניסוחו:
"לא יוציא בעלים כלב לרשות הרבים אלא כשהוא קשור  ברצועה או בשרשרת. רשות מקומית תקבע איזורים בתחומה, בהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א); ובלבד שבאזורים אלה יהיה בעל הכלב עימו כל אימת שהכלב אינו קשור כאמור בסעיף קטן (א). הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו באזור שהוכרז כנגוע בכלבת. "