22/05/2016

איידס חתולים

המחלה בחתולים נגמרת מנגיף ה- FIV (Feline immunodefiency virus), נגיף ממשפחת  Retrovirus, אותה משפחה אליה שייף הנגיף במחלת האיידס באנשים HIV, אך חשוב לדעת כי הנגיף מדבק רק בין חתולים ואין ביכולתו לפגוע באנשים.

ההדבקה הנפוצה בחתולים היא בנשיכה דרך הרוק, אך יכולה לעבור גם דרך החלב בין אם לגורים, ובצורה זניחה גם דרך יחסי מין. מרגע ההדבקה אין אפשרות למגר את הנגיף מגוף החתול, יעברו כ2-4 שבועות עד להופעת המחלה הראשונית אך היא לרוב תהיה מחלה קלה כמעט ללא סימנים קליניים, ולכן לרוב לא נשים לב לקיומה. אחריה יעבור הנגיף למצב "רדום" בגוף המודבק ויכולות לעבור שנים עד להופעת סימני מחלה.

בעת הופעת סימני מחלה תהיה ירידה במשקל, פרווה דלילה ושומנית. בהמשך עלולןת להופיע מחלות כרוניות של העיניים, העור, מערכת העיכול והכליות, ואף התפתחות גידולים. לבסוף נוצר כשל חיסוני מוחלט והחתול יראה רזה מאוד ועלול לחלות ממגוון גורמי מחלה בסביבתו בשל אותו כשל חיסוני והקושי של מערכות הגוף להתמודד כנגדם.

בעת חשד ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקת דם ייעודית. לרוב המלצה בחתול נגוע היא לבצע את חיסון המרובע השנתי באופן שגרתי על מנת למנוע הידבקות במחלות משניות וכן לטפל באופן שגרתי נגד פרעושים, אקריות אוזניים וטפילי מעיים. יש לספק לחתול מזון מאוזן ולהימנע ממתן מזון בשרי נא או מזונות שרמת טריותם אינה מרבית וזאת על מנת למנוע הדבקה בגורמי מחלה שיקשו על חתול עם כשל חיסוני להתמודד עימם.

למניעת הפצת המחלה ההמלצה היא לסרס חתול נגוע, וכן אם מדובר בחתול ביתי יש להשתדל למנוע יציאתו החוצה על מנת להוריד תדירות מפגש עם חתולים אחרים.