1. מידי שנה מומתים בישראל כלבים במספרים לא ידועים, ובכלל זה מומתים כלבים בריאים משעה שלא נמצא להם דורש. הנתונים העולים מהערכות שבוצעו, מצביעים על מספר עצום, מבהיל ומקומם:
    כ-62,000 כלבים הומתו בשנת 2014 בישראל.
  2. סמכויות ההמתה הן רבות ומפוזרות בין מספר רב של רשויות וגופים, ביניהם: השירותים הווטרינריים ויחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, הרשויות המקומיות, ארגונים פרטיים וכד'. מדובר בסמכויות שהפעלתן נשענת על שיקול דעת רחב מאוד. השיטות הנפוצות להמתת כלבים הן ירי, פיזור פיתיון רעל וזריקת הרדמה(המתה)– אשר בחלק מהמקרים מסבות לכלב סבל רב.
  3. לאור מציאות זו, יזמה עמותת "תנו לחיות לחיות" את פרויקט NKIL שמטרתו מניעת המתה של בעלי-חיים בריאים בישראל. הפרויקט שם לו למטרה להגיע ליעד של אפס (0) המתות עד לשנת 2020.
  4. במסגרת הפרויקט אנו מבקשים לגייס את תמיכתם של עמותות למען בעלי-חיים, אנשי ציבור, שרים וח"כים, עסקים, מתנדבים ואוהבי בעלי-חיים ואף את ההסגרים העירוניים עצמם והוטרינרים הרשותיים, להשגת מטרה חשובה זו.
  5. על מנת להביא לשינוי המציאות עבור הכלבים בישראל באופן מערכתי, בכוונתנו לפעול ולהשקיע מאמצים בזירה החברתית-ציבורית, המשפטית והחקיקתית גם יחד. אבני הדרך והצעדים בהם בכוונתנו לנקוט על מנת למנוע את המתות הכלבים בישראל הם, כדלקמן:
    • צמצום התרבות כלבים – "עקר-החזר" (CNVR – Collect, Neuter, Vaccinate and Return) "עקר החזר" הינו מודל אשר הוכח מחקרית כי הוא המודל היעיל ביותר לטיפול בכלבים, ומבוצע כיום בהודו ובמדינות רבות באירופה. הרעיון העומד בבסיס המודל הוא לכידת כלבים משוטטים חסרי בעלים, סירוסם/עיקורים, חיסונם והחזרתם לשטח המחיה ממנו נלקחו. באופן זה, ניתן ליצור אוכלוסיה בריאה ולמנוע התרבות יתר של כלבים. המודל המורחב אף עוסק בכלבים שיש להם בעלים – בעזרת חינוך וחקיקה ניתן לחזק את האחריות של הבעלים כלפי כלבים, לעודד עיקור וסירוס ולמנוע נטישות.

עד לאחרונה יישמנו את מודל ה"עקר-החזר" בבסיסי צה"ל בבקעה וביהודה ושומרון בהם קיימות אוכלוסיות גדולים של כלבים משוטטים. על מנת ליישם את המודל בפריסה ארצית נדרש תקציב ממשלתי, ולפיכך הוגשה הצעת חוק בעניין זה: הצעת חוק הסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – צמצום ההתרבות של כלבים), התשע"ו–2016. במסגרת הצעת חוק זו יבוצע תיקון לחוק הסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, אשר מטרתו הקצאת תקציב של 4.5 מיליון ₪ למען צמצום ההתרבות של כלבים בישראל. בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, קיים סעיף דומה הנוגע לצמצום התרבות של בעלי-חיים משוטטים, ומשמש בפועל לצמצום ההתרבות של חתולי רחוב. יישומו של סעיף זה הוכיח את עצמו כאפקטיבי ויעיל מאוד, ולכן אנו מבקשים לקבוע מנגנון דומה שישמש למען צמצום ההתרבות של כלבים.

את הצעת החוק מובילה חה"כ נורית קורן – הונחה ביום 29 בפברואר, 2016, על שולחן הכנסת.

  • עידוד בעלי כלבים לעקר/לסרס – ביטול קנס על שוטטות עבור כלב מסורס/מעוקר

כפי שצוין לעיל, מדינת ישראל מתמודדת עם תופעה נרחבת של התרבות בלתי מבוקרת של כלבים. אחד המקורות המרכזיים לתופעה עגומה זו הוא החזקה בלתי אחראית של כלבים – בעלים של כלבים אשר מתירים להם לשוטט בחוץ ללא השגחה. כלבים אלו, אם אינם מעוקרים או מסורסים, מזדווגים ומתרבים. לרוב, אין מי שיאמץ את הגורים שנולדים, ורובם נדונים לחיים קצרים ואכזריים. רבבות רבות מהם אף מומתים מדי שנה על ידי הרשויות בישראל. לפיכך, הוגשה הצעת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – קנס מוגדל בשל כלב משוטט שאינו מסורס או מעוקר), התשע"ו–2015. הצעת החוק מבקשת לתמרץ בעלי כלבים שאינם מעוקרים או מסורסים, ושנתפסו משוטטים, לעקר או לסרס את כלבם. המנגנון שבהצעת החוק מטיל מצד אחד קנס משמעותי על בעליו של כלב כזה, ומצד שני מאפשר את ביטול הקנס כולו אם הכלב יעוקר או יסורס, בהתאם לנסיבות העניין. הצעת החוק נועדה להביא להפנמת העלויות שמטיל על החברה בעלים של כלב שאינו מעוקר או מסורס אשר משוטט ללא השגחת בעליו. הצעת החוק נועדה להקנות לרשויות כלים ליישום מדיניות שהן מבקשות לעודד מזה שנים רבות, וכך להקטין את מימדי התופעה הנוראית של ההתרבות הבלתי נשלטת של כלבים, אשר כאמור מובילה להמתה של רבים מהם בכלביות הרשויות המקומיות ברחבי הארץ.

את הצעת החוק מובילה חה"כ תמר זנדברג יחד איתך ועם ח"כים נוספים – הונחה על שולחן הכנסת ביום 14 בדצמבר, 2015.

  • חובת עיקור סירוס בכלביות העירוניות בטרם מסירה לאימוץ

במהלך הכנסת ה-19 הוגשה על-ידי חה"כ איתן כבל וקבוצת ח"כים נוספים הצעת חוק שמטרתה היתה לחייב כלביות עירוניות וארגונים למען בעלי-חיים למסור כלבים וחתולים לאימוץ רק לאחר שהם עברו הליך של עיקור או סירוס (פ/1037/19). ביום 5 בינואר, 2014, נדונה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה זכתה לתמיכה ואושרה באופן עקרוני, אולם לבקשת משרד החקלאות ובהסכמת יוזם ההצעה (חה"כ כבל), סוכם שההסדר המהותי יעוגן על-ידי המשרד בתקנות, והצעת החוק תשונה ותעסוק אך ורק בתיקון של סעיף 19 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, כך שיסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות אלו. בנוסף, בהתאם להסכמות בין משרד החקלאות ליוזם ההצעה, שאושרו על ידי ועדת השרים לחקיקה, במקביל לקידום הצעת החוק פעל משרד החקלאות לגיבוש וניסוח התקנות. נוסח התקנות פורסם להערות הציבור ולאחר קבלתן הוכן נוסח סופי, שהמתין לצורך אישורו לחקיקת הסעיף המסמיך. הסמכה זו אכן נקבעה בסעיף 19(8) בתיקון האחרון לחוק צער בעלי חיים. כיום, ככל הידוע לנו אין דבר המונע ממשרד החקלאות להעביר את התקנות לאישור וועדת החינוך של הכנסת. למען שלמות התמונה נציין, כי על מנת שתקנות אלו תשגנה את מטרתן עליהן לחול גם על כלביות עירוניות ופרטיות כאחד.

  • הסדרת תחום הרבעת כלבים

קיימת כיום בישראל תופעה נרחבת של כלבים וחתולים נטושים וחסרי בית, שהופכים לבעלי-חיים משוטטים. תופעה זו נובעת בראש ובראשונה מהחזקת בעלי חיים באופן בלתי אחראי, ובמיוחד מהתרבות בלתי מבוקרת שלהם: המלטות של גורים שלא נמצא להם בית, שנמסרים לחסות עמותות או מכלאות הפועלות ברשויות המקומיות, ובמקרים החמורים ביותר פשוט מושלכים לרחוב. על מנת לצמצם את ממדי התופעה, הוגשה הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – רישיון לזיווג או למכירה של כלבים וחתולים), התשע"ו–2015. הצעת החוק קובעת כי על אדם שיבקש לזווג או למכור כלבים וחתולים לקבל רישיון לכך מהרופא הווטרינר העירוני, אשר יינתן בתנאים מסוימים. עוד קובעת ההצעה כי במקרה שזווג כלב או חתול או שצאצאיו נמכרו ללא רישיון, יורה הווטרינר העירוני, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות או הווטרינר הראשי במשרד החקלאות על עיקורו או סירוסו, וכן על עיקור צאצאיו.

הצעת החוק הונחה על-ידך על שולחן הכנסת ביום 12 באוקטובר, 2015.

  • תצפית בית במקרי נשיכה

לפי המצב החקיקתי כיום, על כלב שנשך להיות מוסגר לבידוד למטרת תצפית כלבת בכלביה הרשותית, לגורמים הרלוונטיים לא מוקנית סמכות שיקול דעת אשר תאפשר תצפית כלבת במקום שונה. ביום 31 בדצמבר, 2015, פרסם משרד החקלאות להערות הציבור תזכיר מקיף לפקודת הכלבת: הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (תיקון מס' 6), התשע"ו – 2015, אשר לו הגשנו את הערותינו. התזכיר עוסק בין השאר בחלופה להחזקת בעל-חיים בתצפית כלבת שלא במתקן הסגר מאושר במקרי נשיכה. חלופה זו תסייע לצמצום הצפיפות בכלביות ותסייע למניעת המתות הנובעות מעומס בכלביות. כמו כן, הונחו הצעות חוק בנושאים דומים על-ידך ועל-ידי חה"כ שרן השכל, בימים 12 באוקטובר, 2015 וה-21 בדצמבר, 2015 (בהתאמה).

  • דיווחי המתות

נכון להיום, לא קיים מידע מבוסס על היקף תופעת ההמתה של כלבים. כנזכר מעלה, השיטות הנפוצות להמתת כלבים הן ירי, פיזור פיתיון רעל וזריקת רעל – אשר בחלק מהמקרים מסבות לכלב סבל רב. חלק מהגופים העוסקים בכך אינם אוספים נתונים לגבי מספר ההמתות שהם מבצעים וטעמיהן. לא כל שכן, איש אינו מרכז את הנתונים משלל הגופים הממיתים כלבים, ומספרים לגבי ההיקף הכולל של התופעה – אין. לגופים האמונים על עיצוב המדיניות אין נתונים להתבסס עליהם וניתן להסתמך על הערכות גסות בלבד. גופי הפיקוח והאכיפה נעדרים כלים לעמוד על היקף התופעה ועל נקודות התורפה ביישום החוק. כלפי הציבור אין שקיפות לגבי התופעה והיקפיה. הדברים אף קיבלו לאחרונה ביטוי בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפיכך נבקש לקדם את הצעת חוק הסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – דיווח על המתת כלבים), התשע"ו–2016). במסגרת הצעת החוק תחול חובת דיווח מקיפה ומפורטת על הגופים הממיתים כלבים בישראל. מטרתה של הצעת חוק זו היא יצירת שקיפות בתחום ההמתה של כלבים, קידום אחריותיות ונתינת כלים לרשויות ולציבור שיאפשרו לאמוד את היקף התופעה על מנת לאפשר קידום של פתרונות, ומניעת הרג מיותר. הצעת החוק הועברה אליך, נודה על קידומה.

  • תיאום בין כלביות רשותיות למניעת עומסים ושינוע כלבים בין כלביות

כפי שצוין, ההמתות בכלביות הרשותיות מבוצעות על מנת לפנות תאים בכלביה. נכון להיום, לא נעשית בדיקה האם ישנם תאים פנויים בכלביה רשותית שכנה על מנת להעביר כלבים אליה. ככל שנעשית בדיקה שכזו, אף רשות מקומית לא מוכנה לשאת בעלויות שינוע הכלבים על מנת לשכנם בכלביה של רשות מקומית אחרת. כיוון שכך, יש ליצור מנגנון התנהלות (ניתן אף לבצע זאת בעזרת רשת ממוחשבת) בו בהיווצר עומס בכלביה מסוימת, תוכל זו לבדוק כמה תאים פנויים יש בכלביות נוספות בארץ ולהעביר אליהן את הכלבים (עם עדיפות לקרובות אליה). לשם כך, נדרש כי יוקצה תקציב ממשלתי לפרויקט כגון זה, על מנת לאפשר את יצירת מנגנון ושינוע הכלבים.

  • הגברת שיתוף הפעולה בין ההסגרים לעמותות מקומיות

מהסיבות המנויות בסעיף 5.7 מעלה, ובדומה למנגנון המוצע בו, תנו לחיות לחיות פועלת ליצירת רשת תיאומים, במסגרתה תוכלנה הכלביות הרשותיות לפנות במקרי עומס אל עמותות המחזיקות כלביה, למען בדיקת יכולתן לסייע ולקלוט את הכלבים אשר אין להם מקום בכלביה הרשותית. יצוין, כי לא כל עמותה המחזיקה כלביה אכן מתאימה לתכנית זו, רק עמותה הפועלת ומחזיקה כלבים באופן הולם וחוקי תצורף לרשת התיאומים. נוסיף כי השינוע של הכלבים במצבים אלו "נופל" על העמותות, משכך, נבקש כי משיוקצה תקציב לשינוע כלבים בין כלביות, יכלול זה את שינוע הכלבים אל כלביות העמותות גם כן.

  • הרחבת מערך בתי האומנה

במטרה להקל על העומס בכלביות הרשותיות, ובכלביה של תנו לחיות לחיות בפרט, מעסיקה תנו לחיות לחיות עובדת האחראית על יצירת רשת בתי אומנה, באמצעות יצירת קשר עם אנשים פרטיים המתנדבים לארח בביתם כלב ללא בעלים לתקופה קצובה. כמובן שעל כל אומנה לעמוד בקריטריונים מסוימים בטרם מארחת כלב בביתה.

  • חינוך והסברה

לפעולות הציבור הרחב יש השלכה ישירה על כמות הכלבים המומתים בישראל – בין אם מדובר באנשים הקונים כלב במקום לאמץ מכלביה, מרביעים עוד ועוד כלבים ללא בקרה על מנת לסחור בהם, או אנשים הנוטשים את כלביהם, ובין אם מדובר על כלבים המתרבים מהסיבה הפשוטה שאנשים אינם דואגים לעקר ולסרס את כלביהם. על מנת לצמצם ולמגר תופעות אלו, יש להשקיע בפרויקטי חינוך והסברה מקיפים לכלל שכבות החברה. נכון להיום, פועלת תנו לחיות לחיות לקידום ההסברה של נושאים אלו במדיות החברתיות.

  • מבצעים לציבור– הוזלת סל אימוץ ועיקורים וסירוסים
    • סל אימוץעל מנת לעודד את הציבור לאמץ כלבים, ובכך להקל על העומס בכלביות, ניתן ליזום מבצעי אימוץ ארציים (הכוללים את העמותות והכלביות הרשותיות) ובמסגרתם להציע כלבים לאימוץ בסל אימוץ מוזל.
    • עיקורים וסירוסיםעל מנת למנוע התרבות ללא בקרה ולעודד את הציבור לעקר ולסרס את בעלי-החיים שברשותם ניתן ליזום מבצעי עיקור וסירוס ארציים, במסגרתם הכלביות הרשותיות, עמותות המחזיקות מרפאה וכן וטרינרים פרטיים יציעו עיקורים וסירוסים במחיר מוזל.
    • בימים אלו פתחה העמותה במבצע עיקור וסירוס לכלבים במחיר של 150 ₪ בלבד .המבצע לחודש מרץ וכבר בימים הראשונים שלו יש היענות מדהימה

 

  1. לסיכום, המתת כלבים הינה פתרון בלתי הפיך, מיושן ואינו יאה למדינה נאורה ומתקדמת כישראל, וודאי לא בשנת 2016. כפי שצוין, ניתן להתמודד עם התרבות הכלבים בארץ, כפי שנעשה במקומות רבים בעולם, בדרכים אחרות, הומניות וחינוכיות, ולשים סוף לפתרון אכזרי ולא אנושי זה.
  2. נודה לתמיכתך בפרויקט NKIL ולעזרתך בהשגת יעדיו. הכנסו כאן ללינק ועזרו לנו להשיג את המטרה