ההורים המרגשים של דוטי

 לא מזמן עברנו, אני וחבר שלי, לדירה ישנה, קטנה אבל חמימה. היה בה הכל, חוץ מדבר אחד- חבר על ארבע שימלא את הבית באור. באחד מימי השבת לפני כחודשיים החלטנו להתניע את האוטו ולנסוע עד לכפר רות למצוא את החבר שלנו, החלטנו בינינו על כלב בגודל בינוני והחשוב ביותר, שיהיה מבוגר, לצערי המבוגרים לא זוכים לצאת מהכלובים מהר. הגענו לכפר רות, ובאמת חייבת לציין שביום החם הזה היו שני עובדים נחמדים שהחום והזיעה לא עצר מבעדם להראות לנו את כל הכלבים, להציע לנו לטייל איתם ולענות לנו על כל השאלות. בכלוב הראשון שהגענו אליו, ראיתי כלב יחסית גדול, צבעוני (שחור,חום,לבן,ג'ינג'י) ושקט, לא נבח ולא התחנן כמו כל הכלבים האחרים. על פניו נראו סימני הגיל- לבן מסביב לפה ולאף. חבר שלי, שלדעתי נבהל מכמות הכלבים הזרוקים ולא הבין את כמות המצוקה, רצה להמשיך הלאה לראות עוד כלבים. המשכנו לעוד כלובים, ראינו את כל הסוגים, את כל המסכנים, את כל המחלות שהם צוברים לעצמם כתוצאה מדוחק, שמש, חום ועוד. רציתי לקחת את כולם, אך הלב שלי היה אצל הכלב הראשון שראיתי. ביקשתי מחבר שלי שנחזור לכלוב הראשון, שיעיף בו מבט שוב פעם…ואז זה קרה…גם הוא התאהב. אז כן זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון אלא משני, אבל מה זה חשוב?… קראו לכלב דוטי (מורדי), וכשהוא ראה אותנו בפעם השנייה, הוא כנראה ידע שעליו לעשות משהו והוא הגיע ממש עד לסורגים, נדחף בין כל הכלבים, כאילו מבקש שנוציא אותו. העיניים החומות, הגדולות אמרו לנו שזה הוא! יותר מכך, כשלקחנו אותו לטיול, מכל המכוניות שחנו בחוץ הוא השתין כלומר, סימן, דווקא את המכונית שלנו שחנתה יחסית רחוק מהשער. אפשר להגיד שהוא גם כן בחר בנו, אז לקחנו אותו. 
והיום, אחרי חודשיים מורדי הפך למריו, הוא מאושר, מפונק, אוהב לישון על הגב (!!) לנסוע באוטו ולהוציא את ראש, להריח את האוויר ולהרגיש את האוזניים הגדולות שלו מתנופפות ברוח. יש לו ספה קבועה והיא רק שלו-הוא לא אוהב שיושבים שם ולא עושים לו מקום. בכל בוקר הוא שם את הראש שלו על המיטה שלי ומחכה עד שאקום ואקח אותו לטיול. כשהוא רוצה שנמשיך ללטף אותו, הוא מתחיל לילל כמו זאב, אגב, הוא הכי אוהב שמגרדים אותו באזור הזנב (מוזר!). יש לו בעיה במעיים ולכן כל ערב הוא מקבל תערובת מיוחדת של תה צמחים שגורמת למעיים שלו לזוז קצת, הוא לא אוהב את הטעם של התה, אבל הוא בהחלט אוהב את החטיף של אחרי. ודבר אחרון, מריו ואנחנו שמחים לחלוק כל יום את האהבה שלנו. 
תודה לכם שבזכותכם כולנו זכינו !