22/06/2014

תגיות:
,,,,,,,

 
במשך 10 חודשים, אלי היה כלבן אצלנו בכלבייה בכפר רות. ביום שהוא הגיע אלינו לכלבייה, כל הזנבות וכל הבנות עם הצמות, התאהבו בו בשנייה. צנוע, שקט, חרוץ ואוהב. וכמה שהבחור הזה אוהב מכל הלב. במשך 10 חודשים הוא הספיק להפנט ולהקסים את הכלבים שלנו, שלא היה אחד שלא היה נשכב על גבו, בשנייה שראה את הכלבן האהוב עליו בעולם, רק כדי לקבל כמה שיותר ממגע ידיו.
ואז, אחרי 10 חודשים, אלי חוזר לספסל הלימודים ואנחנו נשארים עם חור ענק בלב. אבל מי שנותן את כל כולו, לא יכול פשוט להעלם יום אחד ולהשאיר אותנו עם חור מדמם..ומאז, אלי מגיע אלינו לפחות פעמיים בשבוע להתנדב.
הוא הגברבר שלנו ובכל פרוייקט ומבצע, הוא נקרא אל הדגל ומיד מתייצב ובא. הוא היה איתנו, על חשבון זמנו הפרטי, כשהסופה חירבה את החתולייה והוא בא מיד לתקן את הנזקים, הוא התייצב עם מעדר וקילשון עם בוא החום, לחסל את כל השיחים והעשבים השוטים כדי להגן על הכלבים מפני הנחשים, הוא מטפס, מנסר, מתקן ובונה כל דבר שצריך כדי להנעים את זמנם של הזנבות בכלובים- והכל בזמנו החופשי.
לא תשמעו אותו מתלונן, לא תראו אותו מנמם, הוא מגיע לעזור ולתת עבודה והוא עושה את הכל במלוא המרץ ואהבה.
ידיי הזהב של אלי הן רק שלוחה של מכרה הזהב האמיתי שלו- הלב. לב הזהב שלו. הלב הענק שלו שכל כך אוהב, שגם אחרי שהפסיק לעבוד איתנו, לא יכל לעזוב את הכלבים שנכנסו לו ללב. והוא מגיע לבקר אותם. הוא מגיע לחבק ולאהוב אותם ולטפל בהם בעדינות המהפטנת שלו.
ישנם מספר כלבים אצלנו בכלבייה, שלצערנו, עברו חוויות כל כך קשות בעברם, שקיימים אנשים בודדים שיכולים להיכנס אליהם לכלוב מבלי שהללו ינשכו אותם, כי הם כל כך פוחדים מבני האדם שהתעללו בהם.
אלי מצליח להיכנס לכל אחד מהכלבים האלה, לתת להם שעות של חיבוקים, להפסיק את הדימום של הלב הפגוע שלהם, לתת להם כמויות של אהבה שלא קיבלו כל החיים. הוא נכנס אליהם לכלוב, וכמו במטה קסם, השיניים החשופות מתחלפות בחיוך, הזנב המבוהל בין הרגליים יוצא החוצה לכישכושי שימחה, הם נפתחים אליו ופורחים פתאום, מאושרים ואנחנו מביטים המומים, דומעים, מקנאים ביכולת של הבחור הזה להגיע ללבבות המרוסקים האלה ולחבר אותם בדקה.
הוא משהו מיוחד אלי שלנו. יש לו חיבור עם הזנבות, שלא מהעולם הזה. בשקט שלו, הוא מצליח להיכנס ללבות שלהם ובידי הזנב שלו לרפא את הלבבות שלהם. 
אלי יקר ואהוב, לראות אותך יושב בשקט ושלווה, מלטף את הבטן של ג'ימי המאושר, שמתגלגל צוחק על הריצפה, את מיקי הופכת לחתולונת קטנה ומפונקת שרק מתחנפת אלייך כדי לקבל מגע, זה כמו להביט במלאך שלרגע אתה רואה אותו כאן איתנו ושנייה אחר כך אתה כאלו נעלם מהעיניים שלו,, אבל ג'ימי עדיין שוכב על הגב מאושר, מרגיש את המגע שלך ומיקי עדיין מגניבה חיוכים, הם רואים אותך ומרגישים אותך, גם כשאנחנו, פיזית, לא רואים. 
אתה הדנידין שלנו וללא כל צל של ספק המלאך שלהם. ועם כמה שגם אנחנו היינו רוצים לראות אותך יותר, ברור לכולנו שלמלאכים שכמוך יש הרבה עבודות שיפוצים בעולם העקום שלנו ואנחנו לא יכולים לצפות שתהיה רק שלנו וכל הזמן איתנו..אז רק רצינו שתדע, שעל כל ביקור שלך וכל משק כנפיים שנשמע ממך- אנחנו מודות אלפי תודות, שיש לנו אותך. 
שתהיה לכולכם שבת שלום