הוא אומץ לפני כשנה, על ידי אחת העובדות בעמותה, נויה נרדימון, שהגיעה יחד איתו לדבר עם הילדים על חמלה, עזרה ואהבה לבעלי חיים-גם לכאלה שנראים שונה ממה שאנחנו מכירים.
את הסיפור של בן בן צימצמו בעמותה לסיפור על כלב ששוטט לבד ולא נזהר בכביש, כדי לחסוך לילדים את הסיפור הקשה וכדי לאפשר עוד מבט על כמה חשוב להיזהר בחציית כבישים.
נרדימון מנהלת, בין היתר, את עמוד הפייסבוק של העמותה והיא סיפרה לילדים על הניסיונות למצוא לכלבים שקשה להם בית. הילדים הראו בקיאות מופלאה, מספרת נויה, "כששאלתי אותם לאיזה כלבים יהיה הכי קשה למצוא בית, הם מיד ענו: לכלבים שחורים, נכים, כלבים מבוגרים וכלבים מעורבים".
במהלך השיעור חשפנו את התלמידים, דרך פעילות הפייסבוק של העמותה, לדוגמאות על כלבים עם נכות/שונות שעלו בעמוד הפייסבוק ובזכותו מצאו בית. התלמידים התרגשו מאוד לשמוע את הסיפורים.
הראנו להם סרטוני וידאו שעולים בעמוד, כמו למשל סירטון של כלב גדול וכלבון קטן שמבלים יחד והילדים, שכבר הפנימו את המסר, אמרו במיידית שסירטון כזה שעולה בעמוד הפייסבוק יכול להראות לאנשים שגם כלבים גדולים שלרב מפחדים מהם ולכן לא מאמצים יכולים להיות מתוקים ועדינים וגם להם מגיע בית.
הראנו לילדים גם מודעות שמטרתן להביא למודעות כמו לשים מים לחתולי הרחוב, לשמור על הכלבים בזמן יום העצמאות וזיקוקים ואיך ניתן לעזור לחתולי הרחוב בימי החורף הקשים. הילדים הראו התלהבות רבה והבטיחו לבקש מההורים לעזור לחתולי הרחוב ואף שאלו אם יוכלו לשלוח לנו תמונות כדי שיוכלו, גם הם, להיות חלק מהעלאת המודעות בעמוד הפייסבוק שלנו.
הילדים שיתפו בחוויות שלהם מעולם בעלי החיים שקרוב אליהם והתגאו לספר על הכלבים שיש להם בבית ועל אהבתם לבעלי חיים. במהלך היום בן בן זכה לקבל עשרות ליטופים, חיבוקים ונשיקות וביקש מאמא שלו לרשום גם אותו לבית הספר
