"רציתי לשתף אותך וכמובן להודות על סקרלט שלנו.
סקרלט חוגגת אימוצלדת שנתיים בבית, בחרנו לאמץ אותה דווקא בפסח,
בהיותנו סטודנטים טריים, חשבנו שתקופה טובה לאמץ כלב היא דווקא בחג ארוך כמו פסח, חשבנו שיהיה לה טוב להתרגל אלינו ואנחנו אליה דווקא בזמן הזה.
דווקא לא כ"כ רצינו לאמץ כלב, אני התחלתי להתנדב אצלכם בשבתות, לטייל עם הכלבים, לא להרבה זמן, מקסימום שעה וחצי. ביום שפגשנו את סקרלט הצלחתי לשכנע את בעלי לבוא איתי לטיול. אני לא אשכח את הרגע הזה לעולם.
טיילנו עם סקרלט ועוד כלב ענק (שאני מאוד מקווה שאומץ) יצאנו מהכלביה לכיוון השדות העצומים שצמודים לכלביה ברמלה. ורק אחרי שהגענו לשדות אני מסתכלת יותר טוב על הכלבה שאני מחזיקה ברצועה ואני מגלה להפתעתי שחסרה לה רגל. תגובה ראשונה שלי- בכי. בכי דווקא לא ממקום של רחמים דווקא מתוך הערצה לכלבה! איך לא אכפת לה בכלל ואיך זה לא עניין בשבילה וכמה שהיא מהירה ושרירית!
בקיצור התאהבתי, הסבתי את צומת ליבו של בעלי לעניין וגם הוא ראה את אותו הדבר. החלטנו לחשוב על זה כמה ימים, אבל תכלס החלטנו כל אחד עם עצמו שזו הכלבה שלנו.
חזרנו בתחילת חופשת הפסח ולקחנו את סקרלט, דיי מפוחדים, מה זה אומר כלבה על 3?! מה זה אומר אם הרגל החסרה היא הקדמית, זה יותר טוב או פחות טוב מאלטרנטיבה?
במקרה שלנו זה אומר לא מעט, עברנו הרבה ביחד.
רצועה ברגל האחורית נקרעה לה (כואב מאוד וכמובן נדרש ניתוח) מאז אנחנו מאוד מפחדים על סקרבולי שלנו ומונעים ממנה לרוץ או לשחק הרבה עם חברים. בנוסף גילינו שיש לה "עין יבשה" בשתי העיניים (עשינו גם ניתוח שעזר באופן חלקי) בקיצור לא מעט בעיות ודאגות. אבל אנחנו מאוד אוהבים אותה עם הקשיים, בצורה אירונית אך הגיונית, החיבור איתה רק התחזק.
אני מאוד מרוצה מההחלטה לאמץ כלבה, היא ממש מכתיבה את סדר היום שלי ונותנת לו משמעות נוספת. אני מאוד חששתי מזה כי קשה לי להתחייב להיות בבית בשעה מסויימת ולא לזרום עם היום, אבל זה התגלה כדבר מאוד פשוט וחיובי ביותר. היא השעון המעורר הכי מתוק שיש.
בנוסף אנחנו מאוד אוהבים לטייל בארץ, בגלל שאנחנו חוששים שיהיה לה קשה לטייל לרוב אנחנו לא לוקחים אותה איתנו, יש לנו פנסיון קבוע שסקרלט מתארחת בו. כמובן שהיה עדיף וחסכוני לשלוח אותה להורים שלנו (כמו הורים טובים) אבל היא לא מסתדרת עם אף אחד חוץ איתנו.
בקיצור רבות המעלות והחסרונות של סקרלט שלנו, ובכל זאת לא היינו מוותרים לה. אז שיהיה לנו חג שמייח מלא באימוצים מרגשים של כלבים שכ"כ צריכים ורוצים לצאת לחירות.
ורד וגיא הלל".
סקרלט חוגגת אימוצלדת שנתיים בבית, בחרנו לאמץ אותה דווקא בפסח,
בהיותנו סטודנטים טריים, חשבנו שתקופה טובה לאמץ כלב היא דווקא בחג ארוך כמו פסח, חשבנו שיהיה לה טוב להתרגל אלינו ואנחנו אליה דווקא בזמן הזה.
דווקא לא כ"כ רצינו לאמץ כלב, אני התחלתי להתנדב אצלכם בשבתות, לטייל עם הכלבים, לא להרבה זמן, מקסימום שעה וחצי. ביום שפגשנו את סקרלט הצלחתי לשכנע את בעלי לבוא איתי לטיול. אני לא אשכח את הרגע הזה לעולם.
טיילנו עם סקרלט ועוד כלב ענק (שאני מאוד מקווה שאומץ) יצאנו מהכלביה לכיוון השדות העצומים שצמודים לכלביה ברמלה. ורק אחרי שהגענו לשדות אני מסתכלת יותר טוב על הכלבה שאני מחזיקה ברצועה ואני מגלה להפתעתי שחסרה לה רגל. תגובה ראשונה שלי- בכי. בכי דווקא לא ממקום של רחמים דווקא מתוך הערצה לכלבה! איך לא אכפת לה בכלל ואיך זה לא עניין בשבילה וכמה שהיא מהירה ושרירית!
בקיצור התאהבתי, הסבתי את צומת ליבו של בעלי לעניין וגם הוא ראה את אותו הדבר. החלטנו לחשוב על זה כמה ימים, אבל תכלס החלטנו כל אחד עם עצמו שזו הכלבה שלנו.
חזרנו בתחילת חופשת הפסח ולקחנו את סקרלט, דיי מפוחדים, מה זה אומר כלבה על 3?! מה זה אומר אם הרגל החסרה היא הקדמית, זה יותר טוב או פחות טוב מאלטרנטיבה?
במקרה שלנו זה אומר לא מעט, עברנו הרבה ביחד.
רצועה ברגל האחורית נקרעה לה (כואב מאוד וכמובן נדרש ניתוח) מאז אנחנו מאוד מפחדים על סקרבולי שלנו ומונעים ממנה לרוץ או לשחק הרבה עם חברים. בנוסף גילינו שיש לה "עין יבשה" בשתי העיניים (עשינו גם ניתוח שעזר באופן חלקי) בקיצור לא מעט בעיות ודאגות. אבל אנחנו מאוד אוהבים אותה עם הקשיים, בצורה אירונית אך הגיונית, החיבור איתה רק התחזק.
אני מאוד מרוצה מההחלטה לאמץ כלבה, היא ממש מכתיבה את סדר היום שלי ונותנת לו משמעות נוספת. אני מאוד חששתי מזה כי קשה לי להתחייב להיות בבית בשעה מסויימת ולא לזרום עם היום, אבל זה התגלה כדבר מאוד פשוט וחיובי ביותר. היא השעון המעורר הכי מתוק שיש.
בנוסף אנחנו מאוד אוהבים לטייל בארץ, בגלל שאנחנו חוששים שיהיה לה קשה לטייל לרוב אנחנו לא לוקחים אותה איתנו, יש לנו פנסיון קבוע שסקרלט מתארחת בו. כמובן שהיה עדיף וחסכוני לשלוח אותה להורים שלנו (כמו הורים טובים) אבל היא לא מסתדרת עם אף אחד חוץ איתנו.
בקיצור רבות המעלות והחסרונות של סקרלט שלנו, ובכל זאת לא היינו מוותרים לה. אז שיהיה לנו חג שמייח מלא באימוצים מרגשים של כלבים שכ"כ צריכים ורוצים לצאת לחירות.
ורד וגיא הלל".
