שלומית המלאכית

 
אני משערת שזה שהפוסט הזה יוצא בחג ראש השנה זה לא סתם. כי בשנה החולפת, שלומית ובן זוגה היקר ריגשו אותנו פעמיים: בפעם הראשונה, כשהגיעו בחורף הקשה לאמץ את גילי שלנו שחיכתה, בסבל יום יומי, 4 שנים בכלוב ואומצה לביתם בגיל 10! ובפעם השנייה, ממש רגע לפני שהשנה נגמרה, שלומית אימצה את הכלבה הקשישה שסיפרנו לכם על מבצע החילוץ שלה, רק בשבת שעברה. זוכרים? הכלבונת שחילצה אתי שירי לאחר שהיתה סגורה ימים בבית בעליה שאושפזה. עשרות תגובות היו לפוסט ההוא, כמו להרבה פוסטים, אבל רק שלומית אחת יצאה מהפייסבוק והגיעה לאמץ את הכלבה הקשישה שנותרה לבדה בעולם..
האישה המדהימה הזו, קוראת את הסיפורים הכואבים בפייסבוק ומלבד להגיב היא גם עושה! האישה המקסימה הזו, מהיום שהעלנו את סיפורו של מוק, הכלבלב שלנו בן ה-10, שחולץ לאחר שנים של התעללות ועדיין מחכה אצלנו בכלוב, מנסה בכל דרך למצוא לו בית. היא מבחינתה היתה לוקחת אותו מזמן..אבל בגלל שמוק לא מסתדר עם חתולים הוא לא יכול להצטרף ללהקת הזנבות שלה..אבל היא ממשיכה לשאול וממשיכה לנסות ולמצוא פיתרון וממשיכה וכואבת, באמת, את העובדה שהוא עדיין מחכה.
אולי זה מה שכל כך מקסים ומרגש באישה הזו. כלב שנכנס לה ללב, לא יכול לצאת מהלב שלה עד שימצא בית..ויש אלפים שמחפשים בית אבל שלומית מרגשת אותי כשהיא שותפה למאבק שלי למצוא בית לאלו שהכי מחכים..אלו שהכי קל לשכוח..היא זוכרת, היא עושה.
יקירתי האהובה, אני מודה לך בפני עוד אנשים על אף בקשתך, כי אני צריכה בעולם הזה עוד אנשים נהדרים כמוך! אם מישהו אחד מתוך אלפי האנשים שקוראים את הפוסט הזה יגיע מחר לאמץ אצלנו עוד כלבלב קשיש- זה יהיה בזכותך. 
אני יכולה רק לקוות שבאמת נגיע ליום שבו אימוץ של כלבים מבוגרים יהיה דבר של מה בכך…שאנשים יגלו את האושר המופלא באימוץ הקשישים הנהדרים האלה..את הכרת התודה האין סופית שלהם, את השקט שהם משרים בבית, את הנאמנות והאהבה הטוטאלית שלהם.
אני מאחלת לנו שהשנה נזכה לעוד אנשים רגישים כמוך שיגיעו אלינו, אני מאחלת לך שתמיד תהיי מוקפת באנשים שיהיו רגישים, אוהבים ומחבקים כמוך.
בתמונה, גילי שלנו (מאחור) שזכתה לחיות כמו מלכה בגיל 10 וחברתה 
החדשה שזכתה להצטרף לממלכה, לדעתי כבר עברה את גיל 10.. שתהיה לכולכם שבת שלום!