11/05/2014

תגיות:
,,,,,,,,,,

 נראה כי אין אחד שלא שמע את הסיפור של מוק בשלוש השנים האחרונות. הוא הגיע אלינו לאחר שחולץ, עור ועצמות, רגליו וידיו קשורות והוא מתבוסס בשתן והצואה של עצמו. האישה שהחזיקה בו אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי ומוק עבר אלינו.

הוא שוקם, השמין ולא הפסיק להפתיע אותנו בכמויות האהבה האדירות שהעניק לנו, למרות הזוועות שעבר במרבית שנות חייו. 
שלוש שנים שחיפשנו לו בית. כשאתה מציל כלב כזה מהתופת- אין דבר יותר מתסכל מלראות אותו חי בכלוב במקום מוקף במשפחה אוהבת בבית. ויש לנו רבים כאלה. נראה היה שהסיפור של מוק נגע בכולם והוא זכה למאות שיתופים בפייסבוק ומאות מבקרים בכלבייה או בימי אימוץ. אבל בית, לכלב בן ה-10 שרק רצה להתחיל לחיות לא נמצא.
שלוש מלאכיות, בדירה תל אביב, בלי חצר, בלי בקשות מיוחדות, הגיעו אחרי שחיכה 3 שנים לבית- והצילו אותו.
עלין, ספיר ונועם, שלוש בחורות מדהימות, כל אחת יותר יפה מהשנייה, הן מבפנים והן מבחוץ, ביקשו לקחת את מוק לאומנה, עד שימצא לו בית! ואיזו אומנה שהן נתנו לו……הכלב, שנחשב לזקן…מצא עצמו רץ מלא שמחת חיים בחופי תל אביב, מכיר זנבות תל אביבים בגינות ברחבי העיר והכי חשוב עטוף באהבה שאי אפשר לתאר במילים. פגשנו את מוק והבנות כמה וכמה פעמים בגינות הכלבים ואי אפשר לתאר כמה אהבה שהבנות האלה נתנו לו. כמה שהכלבון הזה, שכל כך רצה כבר שיאהבו אותו, גם בגילו, כמה שהוא הפך להיות הכלב הכי מאושר בעיר אם לא בעולם כולו.
כמו כל כלב שבילה הרבה זמן בכלוב, בהתחלה הוא לא הבין כל כך מה הוא עושה בדירתן של המלאכיות. אבל כעבור זמן קצר כבר היה מחכה שכבר ישובו מהעבודה כדי שיוכל לרוץ אל הדלת ולהגיד להן שוב תודה על שהעניקו לו את החיים שביקש.
והזמן עבר. למעלה מחצי שנה של אומנה. רב האומנות מתייאשות אחרי כל כך הרבה זמן ומתחילות להילחץ "שנתקעו" עם הכלב. אבל לבנות ממש לא היה אכפת. הן פתחו את ביתן וליבן הכי שאפשר ולא חשבו ולו לרגע קט להחזיר אותו לכלוב הקר.
הן פינקו אותו וקנו לו את המזון הכי טוב שיש, משחקים, טיולים ואהבה. אוף, אי אפשר להסביר במילים כמה אהבה היתה שם- אני כותבת לכם ודמעות מכסות את עיניי כשאני משחזרת את האהבה שנתנו לו ולה חיכה כל כך הרבה זמן.
בחג הפסח שחגגנו לא מזמן, העלנו לפייסבוק וידאו של מוק מקבל פינוק מאחת הבנות. חן, ראתה את הוידאו ומיד התקשרה. 
את חן אנחנו כבר מכירים. חן נכנסה עמוק לליבנו ביום שחיפשנו לג'וני בית.. ג'וני, כלב בן 14 שבקושי עמד על רגליו כבר ולא שלט בצרכיו, לא ראה ובקושי שמע, לג'וני שלנו חן העניקה בית. בלי לחשוב פעמיים, היא פשוט פתחה את הלב. וכן, יש לה כבר כלבים בבית ואולי דווקא בגלל זה, האישה הנדירה הזאת מבינה לכאב של כלב בודד. ג'וני לא הספיק לחיות הרבה זמן אצל חן ומת לאחר מספר שבועות, מחובק ואהוב, מרגיש שלא היה סתם עוד כלב שהגיע לעולם הזה מבלי שיהיה למישהו חשוב.
כל זה קרה רק לפני מספר חודשים והנה מגיעה חן ושוב פותחת את ביתה למי שהכי הכי צריך ומודיעה: המוק מצטרף אלינו למשפחה. 
מה שנתנו לו שלוש מלאכיות קסומות באומנה, מסתכם כעת באישה אחת מדהימה שמפנקת, אוהבת ולעולם לא עוזבת-את המוק והאגדה. 
הכלבון שכבר למד מה זאת אהבה, התאהב באמו החדשה, מקפץ עליה בכל פעם שהיא שבה הביתה ומטייל מבסוט במדשאות הקיבוץ. הוא ישן איתה במיטה, מקשקש עם הכלבות, אחיותיו החדשות, הוא פשוט מאושר!!!!!!
עלין, נועם, ספיר וחן- אני שוב דומעת ומחפשת את המילים להודות לכן על החיים שהענקתן למוק…
מעטים הם האנשים שמקשיבים באמת לסיפור, שמסתכלים באמת בעיינים, שמבינים באמת כמה פשוט זה לתת אהבה למישהו שנורא צריך אותה.
לא שפטתן את העבר שלא, לא קיטלגתן את הגיל שלו וממש לא עניין אתכן שהוא כלב גדול בגודלו. קיבלתן אותו נקי, למדתן להכיר אותו ולהתאהב במי שהוא והענקתן לו את כל כולכן בזכות הכלב המדהים שהוא.
הלוואי והיינו יכולים ללמד את הסיפור של מוק מתחילתו ועד סופו, כדי שהעולם שלנו יהיה מלא ביותר אנשים כמוכן שמוכנות לקבל ולתת לאחר מתוך מקום כל כך נקי.
תודה על השיעור שלימדתן אותנו, תודה על החיים שהענקתם לכלב האהוב של כולנו.
אני מאחלת לכן ויודעת, שהאהבה העצומה שלכן ממגנטת אליה רק טוב ואני מאחלת לכן שבחייכן תפגשו רק אנשים נדירים כמותכן, שתהיו מוקפות בכמה שיותר שפע של אהבה וטוב.
שתהיה לכולכם שבת שלום.