החילוץ של סילבר

 כך הכל התחיל:

"ליד הבית שלי מסתובב מדי לילה כלב בוגר עם חוט שנחרך סביב  צווארו כאשר היה גור.

התמונות המצורפות לא מראות את הזוועה והסבל התמידי והנוראי של הכלב זה.

החוט עמוק בתוך הבשר שלו. כל אזור הצוואר שלו נראה שחור ונוטף דם . 

אני רואה את הכלב הזה רק בלילה, הוא מגיע כמו רוח רפאים, בא בשקט והולך בשקט. הוא כלב שלא רגיל לכל קשר עם בני אדם. עד לאחרונה הוא בכלל לא הבין שאם אני קוראת לו, יש קשר לאוכל. אחרי הרבה חודשים של מאמצים, הצלחתי לגרום לו להגיע למקום קבוע כל לילה בסביבות אותה שעה – 20:30 – 22:00 והוא אוכל את האוכל שאני משאירה לו שם. אם אני מתקרבת אליו או עושה תנועה מהירה מדי, או אם הכלבים שלי נובחים או יש מישהו אחר בסביבה, הוא בורח  – גם אם זה אומר שנשאר רעב.

אתמול פעם ראשונה הצלחתי לצלם אותו (מרחוק) – בדרך כלל הפלאש מבריח אותו.

ביקשתי לפני כמה חודשים עזרה מהלוכד של חוף אשקלון, הוא הציע פתרון: כלוב לכידה אבל הוא לא הגיע לעזור ועכשיו פוטר (ללא קשר).

הבעיה היא שיש הרבה חתולים בסביבה וגם כלבים (כולל ה-3 שלי) אז אי אפשר להשאיר לו פיתיון או משהו כזה. גם לירות בו עם חץ עם סם שינה לדעתי יהיה אולי בעייתי כי הוא לא מסכים שיתקרבו אליו ומפוחד מאד. ואם תנסו דבר כזה ולא תצליחו: נראה לי שיש סכנה שיותר הוא לא יחזור.

עוד בעיה: מה עושים איתו אם ואחרי שתופסים ומנתחים אותו ?  לדעתי הוא לא כלב שאפשר שיהיה חיית מחמד.

הבדואים השאירו אותו כגור מאחור שנה שעברה כשעברו למגורים אחרים בחורף, מאז הוא משוטט והוא לא רגיל לבני אדם. אני מוכנה שהוא ימשיך לשוטט פה ואני אאכיל אותו – אבל לא במצב כזה, ברור. ( כבר היה כלב באוו מצב לפני שנה שהבדואים השאירו מאחור, כלב לבן מדהים ביופיו, שגסס באיטיות מחנק. הוא היה עוד יותר מפוחד מהכלב הזה ,היה מגיע רק לעיתים רחוקות, ובסוף ראיתי שלא היה מסוגל לבלוע אפילו.

הכלב הנוכחי מגיע לאותו מצב.

תוכלו לעזור? צריך לתפוס אותו ולנתח אותו…..  או אם הוא במצב בלתי הפיך, לגמול אותו מייסוריו …

צריך גם להבהיר לבדואים (שחזרו לאזור שלי לקיץ) מה הם עושים בזה שהם קשורים חוטים לצוואר של גורים ואז נוטשים אותם הרחק מישובים. ניסיתי להסביר אבל לפני שבוע ראיתי ששוב קשרו כלב עם חוט".

"המבצע הסתיים לפני 5 דקות בהצלחה. אין לי מילים להודות לכם.

אבי קוזי הגיע ויחד עם שני מתנדבים מכפר סילבר הצליח לירות חוץ ולאחר כמה שעות של מאמצים, ללכוד את הכלב, ומיד שחרר לו את החוט שחנק אותו. מקצועיות וסבלנות עשו את העבודה. אבי קוזי – כל הכבוד לך!!!

איזו הקלה בטח מרגיש הכלב הזה (וכמובן גם אני – אחרי חודשים של לדאוג לו ולאט לאט להרגיל אותו לבוא לאכול. ותמיד פחדתי שבגללי ישמין וזה יכאב לו יותר).

אני ממש מודה לתנו לחיות לחיות שטיפלו כל כך מהר בבקשה שלי, לאבי קוזי המדהים, ולכל מי שעזר ועוד יעזור לכלב, תודה תודה"

תודה ענקית למשרד להגנת הסביבה לגלי דווידסון  על מימון כל החילוצים בזכות התקציב שלהם ניצלו מאות בעלי חיים תודה אתי אלטמן