03/06/2012

תגיות:
,

 

לכבוד:

רב-ניצב יוחנן דנינו

המפקח הכללי – משטרת ישראל


הנדון: שוב התנהלות חמורה של משטרת ישראל בטיפול בתלונה

 

מר דנינו שלום רב,

 

בתאריך 29 למאי 2012 פניתי אליך במכתב אודות גישתה של המשטרה כלפי תלונות הנוגעות לפגיעה בבעלי חיים ודרך הטיפול הלקויה לכאורה בהתנהלות גורמי האכיפה.

 

הבוקר, יום ראשון 03.06.2012, שוב הגיע אליי דיווח אודות טיפול לקוי מאוד של המשטרה בנוגע לתלונה הקשורה לפגיעה בבעל חיים חף מפשע. גם הפעם עושה רושם כי שוטרי התחנה עשו כל מאמץ בשביל למנוע הגשת התלונה ע"י האזרח ואף העמידו אותו לכאורה במצב בלתי אפשרי בו המתלונן חש כנאשם.

 

אני רואה התנהלות זאת בחומרה רבה בעיקר נוכח העובדה כי ארגונים רבים ופעילים רבים עמלים מידי יום לשמור על זכויות בעלי החיים ולקדם בדחיפות את הטיפול הראוי בהם לרבות הגנה של משטרת ישראל. משטרת ישראל נוהגת בתלונות מהסוג הזה כאילו היו בתחתית סדר העדיפויות ובכך מגלגלות את האזרחים לטרטר בין העמותות השונות על מנת לקבל סיוע.

 

אדוני המפכ"ל, אני מנסה להבין מדוע שוטרי ישראל נוהגים באופן זה וחרדה לחשוב שהמצב זהה בכלל התחנות השונות ואילו אנחנו ציבור אוהבי בעלי החיים נותרים ללא מענה מתבקש. 

 

מצורף:

          מכתבי מתאריך 29.05.2012 והנספח שצורף אליו

          נספח למכתבי זה (תאור האירוע כפי שארע ביום חמישי 31.05.2012)

 

 

בהערכה רבה,

 

להלן פרטי התלונה כפי שהגיעה למשרדנו:

"ביום חמישי בערב 31.5.12 בסביבות השעה 17:30 ישבנו בבית ופתאום שמענו את הכלב שלי צווח יללות קורעות לב של כאב בקולי קולות.

נבהלנו כולנו ויצאנו החוצה לחצר לראות מה קרה לכלב.

המחזה שהתגלה לעיננו היה קורע לב, הכלב היה מכווץ כולו, וצווח בקולי קולות יללות של כאב ללא יכולת להירגע. משהו היה ממש לא בסדר איתו והלב שלנו נצבט מצער על הסבל שלו.

ניסיתי להרגיע את הכלב ולהבין מה קרה, ואז שמתי לב לשלולית מים מוזרה ליד השער של הבית.

נגעתי עם האצבע בתוך השלולית מים, ונוכחתי לדעת שהיו אלו מים רותחים שמישהו שפך על הכלב שלי.

מיד הרמתי את הראש מעבר לגדר, וחששותיו התממשו. היה זה החתן של השכן שלי ששפך את המים הרותחים על הכלב שלי.

הוא מצידה השנייה של הגדר, חייך בחיוך מלא סיפוק עצמי וטען שהוא עשה את זה משום שהכלב נבח עליו.

אני רוצה לציין כי הכלב נמצא בחצר הפרטית שלי, הכלב הוא מזן קטן ולא מזיק לאיש, יש לי שער והכלב לא יכול לצאת החוצה ולא לפגוע באיש.

 

זו לא הפעם הראשונה שהוא מנסה לפגוע בכלב שלי, כבר בעבר הוא היה נוהג לבעוט לי בשער בכל פעם שהוא היה עובר במטרה לפגוע עם הבעיטה בראשו של הכלב שמבצבץ דרך החריץ.

כבר הזמנתי לו משטרה בעבר לאחר שהוא היה נוהג לבעוט לי בשער ואיים לפגוע לי בכלב, השוטרים הגיעו והזהירו אותו לא לעשות זאת שוב.

הם בקשו ממנו לא להגיש תלונה, והבטיחו שיטפלו בו בחומרה אם זה יקרה שנית.

בגללו הקמתי שער פנימי, והכלב סגור במשך הלילה ורוב שעות היום מחשש שהבחור יפגע בו. כדי שהוא לא יוכל להתקרב לשער.

כאשר אני חוזר מהעבודה, אני עושה סיבוב לכלב ונותן לו לחלץ קצת את העצמות בחצר תחת ההשגה שלי. ואח"כ שוב סוגר אותו מחשש לשלומו.

הייתי נסער מאוד ומזועזע כולי מן התקרית, איך זה יתכן שמישהו שאפילו לא גר פה מעז לשפוך מים רותחים על הכלב שלי שנמצא בחצר הפרטית שלי באמצע היום.

התקשרתי מיד למשטרה, לקח להם יותר מחצי שעה להגיע, כאשר בזמן הזה הייתי צריך לספוג את ההקנטות שלו, ולראות את החיוך מלא הסיפוק של האדם הרשע הזה שפגע ביצור חסר ישע ולא הסתיר את הסיפוק שלו, ואפילו הודה ואף התגאה במעשה שלו.

הכלב שלי התפתל על הדשה ויילל בחוזקה מתוך כאבים, היה לי קשה מאוד להרגיע אותו, וליבי נשבר.

הילדים שלי הקטנים נחשפו לכל הסיטואציה האיומה הזאת, והיו מאוד מבוהלים, הם לא הבנו למה מישהו מסוגל לפגוע בכלב הקטן והלא מזיק שלהם.

עד עכשיו הילדים שלי בטראומה מן המקרה, ואשתי מפחדת מאוד מן החתן של השכן שלי שיפגע בכלב או באחד הילדים כנקמה.

 

לאחר שהשוטרים הגיעו, הם בקשו ממני להגיע לתחנה להגיש תלונה.

בתחנת המשטרה, עכבו אותי במשך כ-3 שעות, במהלך שתחקרו אותי למילוי התלונה, נכנס חוקר נוסף לחדר והביע זלזול בחומרת המקרה.

הוא טען שיש כל כך הרבה דברים יותר רציניים שקורים, ומה פתאום אני מגיש תלונה על מקרה כזה.

החוקר בקש ממני בסיום מלוי התלונה להמתין, כי יתכן ויהיו לו שאלות נוספות.

לאחר שתחקרו את הבחור קרא לי החוקר לחדרו, והתחיל לדבר אלי בזלזול כמו לאיזה עבריין רחוב.

פתאום כל היחס שלו אלי השתנה. הוא צעק עלי ודבר ממש לא יפה.

הוא טען שהבחור הגיש תלונה עלי שאיימתי להרוג אותו ושבעטתי בשער שלהם.

זה נכון שהייתי נסער ואולי אף צעקתי וקיללתי אותו (באמת שלא יכולתי לשלוט בזה), אבל ממש לא איימתי להרוג אותו.

גם אשתי וגם השכנה שלי שהייתה נוכחת בעת התקרית מוכנות להעיד על כך.

ניסיתי להסביר לחוקר שאני בסך הכול הקורבן פה, שהבחור משקר ומגיש תלונת כזב כדי להיחלץ מן המצב שאליו נקלע, אולם השוטר צעק עלי בגסות להיות בשקט ולא להרים את הקול עליו.

הוא סינן לעברי הערה שהוא עוד יראה לשתינו מה זה…

הוא פרש לפני את הזכויות שלי כמו איזה עבריין: "שיש לי את הזכות לשמור על שתיקה, שאני רשאי להתייעץ עם עורך דין, כל מה שאני אגיד עשוי לשמש כנגדי"

ואז הוא התחיל ללחוץ עלי להודות שאיימתי על הבחור שאני אהרוג אותו ובעטתי בשער שלו.

הוא טען שלקחתי את החוק לידיים, ועכשיו אני עומד לשלם על כך ביוקר.

חזרתי לפניו על הטיעון שלי, שאני לא איימתי להרוג את הבחור, ולא עשיתי שום נזק לשער. שהבחור משקר ואני מכחיש את הטענות שלו.

אמרתי לו שאני הקורבן פה, שאני לא מוכן להיחקר ולענות על שאלות נוספות. אני בוחר לממש את זכות השתיקה שלי, ולא רוצה להוסיף מילה מעבר למה שאמרתי לו.

אני חייב להוסיף שאני ואשתי כבר נתקלנו בעבר בשלולית מים מוזרה מתחת לשער שלנו, לא הבנו איך הגיעו לשם המים (היום אנחנו מקשרים בין המקרים).

כמו כן יום אחד חזרנו הביתה בעבר עוד לפני שהיה לנו גדר מפרידה עם שער, וכל הפטיו שלנו היה מלא חצץ שהבחור זרק על הכלב שלנו בניסיון לפגוע בו.

אני ואשתי ממש חוששים שהמשטרה תקל ראש במקרה ותסגור את התיק מ "חוסר עניין לציבור" ושהבחור ישוב וינסה לפגוע בכלב ו/או באחד מבני משפחתי.

אנחנו מבקשים את הסיוע והייעוץ של המחלקה המשפטית שלכם, כדי להרחיק את הבחור הלא שפוי הזה מן הפתח של הבית שלי לגרום לו לשלם על מעשיו ולמנוע ממנו לעשות זאת שוב"