פנינו למשרד החקלאות בדרישה שישתמש בתקציב שנועד לעיקור וסירוס של כלבים משוטטים למטרה לשמה נועד.
4.5 מיליון ₪ בשנה – זה הסכום שאמור, לפי החוק, לשמש כל שנה לעיקור וסירוס של כלבים משוטטים, לשם מניעת ההתרבות שלהם.
אלא שמאז שחוקק הסעיף התקציבי הזה, משרד החקלאות עושה הכל על מנת שלא להשתמש בו בשביל עיקור וסירוס. תקציב 2019 לא חולק עד עצם היום הזה, ונאלצנו לעתור לבג"ץ בנושא. רק עכשיו, רגע לפני שהשנה נגמרת, פורסמו טיוטות לאופן ניצול תקציב 2019.
ומה בטיוטות? תמיכה בימי אימוץ ובאימוץ של כלבים משוטטים, ואפילו תמיכה בעיקור וסירוס של כלבים עם בעלים. מה אין בהן? נכון, עיקור וסירוס של כלבים משוטטים. במקום להתמודד עם בעיית ההתרבות של כלבים משוטטים, כפי שדורש החוק, משרד החקלאות ממציא שלל רעיונות כדי למצוא בתים לעוד כלבים. אנחנו נהיה הראשונים להגיד שאין שום דבר רע בעידוד אימוץ של כלבים, אבל מדובר בלא יותר מפלסטר – פיתרון מקומי לבעיה שצריך לפתור מהשורש.
מה קורה עם הכלבים המשוטטים שנשארים בשטח, לא מעוקרים ולא מחוסנים? משרד החקלאות מותיר את הטיפול בהם לרשות הטבע והגנים, ולרשות הטבע הגנים יש רובים. רק לפני כמה חודשים חשפנו את הנתונים: בשנת 2018, עד חודש אוקטובר, ירו פקחי הרשות ב-1,123 כלבים משוטטים. הפרקטיקה הזאת, לא רק שהיא אכזרית באופן בלתי נתפס, גם לא מסייעת כלל לצמצום סכנות של תקיפה וכלבת – את הכלבים שנהרגו מחליפים כלבים אחרים, גם הם לא מעוקרים ולא מחוסנים.
הדגשנו בפני משרד החקלאות שהוא חייב לפעול לפי החוק, ולמנוע את המשך המצב שבו הכלי היחיד שמשמש למניעת התרבות כלבים משוטטים הוא טבח חסר הבחנה. ואם יהיה צורך – נגיע גם לבית המשפט!
