"כמות הביקורות היא מבישה… אחוז ההפרות הוא פנומנלי" – כך אמר שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף ביחס לפעילות משרד החקלאות לאכיפת חוק צער בעלי חיים במהלך הובלתם בכבישי הארץ. השופטת יעל וילנר אמרה בדיון "למה לא להורות למדינה לקיים את החוק? חד וחלק".
הדברים נאמרו במסגרת דיון בעתירה של עמותת תנו לחיות לחיות, שעניינה החלטת משרד החקלאות להתנער מאכיפת הוראות שהמשרד עצמו היה שותף לקביעתן בשנת 2006. לפי הוראות אלו, בכל הובלה של בני צאן ובקר בישראל, יש לנהל רישום של צפיפות בעלי החיים, שעות ההובלה, אירועים מיוחדים וכדומה, ולהעביר דיווח לשירותים הווטרינרים. חובת הדיווח נועדה להבטיח שהמובילים לא יתפתו להפר את התקנות להגנת בעלי-חיים, וכדי לאפשר למשרד לטפל במקרים של עבירות לכאורה המדווחים בידי אזרחים. המשרד החליט, על דעת עצמו, שלא לאכוף את ההוראה הזו.
דברי השופט גרוסקופף נאמרו על רקע נתונים שהביאה המדינה, שטענה שגם בהיעדר דיווחים היא אוכפת את התקנות להגנת בעלי חיים בזמן ההובלה. לדברי המדינה, במשך חמש שנים (2014-2018) ערכה יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות 137 ביקורות בנוגע לביצוע תקנות אלו, בממוצע 27 ביקורות בלבד בשנה. לפי נתוני המדינה, מדובר ביחס של ביקורת אחת ליותר מ-3,000 הובלות.
ב-64% מהביקורות הבודדות הללו נמצאו עבירות, שהובילו לפתיחת חקירה (87 מתוך 135), ובעוד מקרים נמצאו עבירות שתוקנו במקום ולא הובילו לחקירה.
כל מי שנוסע בכבישי הארץ מכיר את המראה שובר הלב של משאיות הובלה עמוסות בעגלים ובכבשים. לעתים קרובות מדובר בבעלי חיים שאך נפרקו מאוניות המשלוחים החיים. במקרים אחרים – היעד הוא בית המטבחיים. לא פעם הצפיפות במשאיות האלו עצומה, לעתים נראים חלקי גוף תקועים בין מעקות המשאית. המינימום המצופה ממשרד החקלאות הוא לאכוף את התקנות שהמשרד עצמו התקין לפני 12 שנים כדי לצמצם במשהו את הסבל. בפועל המשרד מפקיר את בעלי-החיים, ואף התנער מהכלי העיקרי שהוקנה לו בתקנות כדי לנטר את ההובלות ולוודא שיתנהלו כחוק. העובדה, שמובילי בעלי-חיים יודעים שסיכוייהם להיבדק קטנים מ-1 ל-3,000, מסבירה את השיעור העצום של מקרים בהם נמצאו עבירות. את הסבל הנורא שנגרם למיליוני בעלי החיים כתוצאה ממחדלי האכיפה האלו קשה לדמיין. הגיע הזמן להעביר את הטיפול בהגנת בעלי-חיים מהמשרד הכושל הזה למשרד ממשלתי שיראה בהגנת בעלי חיים שליחות קדושה.
