25/04/2011

תגיות:
,

חיים שלום רב,
מצורפת תלונה שהוגשה לתחנת אשקלון כנגד ראש העיר אשקלון ונגד הווטרינר הרשותי ד"ר גדי שרביט.
בהמשך ישנם שני דיווחים שהגיעו אלינו באמצעות המייל. יש לציין שברשת הועלתה עצומה כנגד מה שקורה באשקלון
נשלחו מספר מכתבים לראש העיר אשקלון במטרה לטפל בדיווחים שחלקם נובעים מהיעדר ווטרינר נוסף בכלבייה. את מכתבי הפנייה לראש עיריית אשקלון ניתן לקרוא כאן

 תלונה שהוגשה למשטרת אשקלון

לכבוד:
סנ"צ חיים בובליל
מפקד משטרת אשקלון
באמצעות פקס: 08-6771508

הנדון: תלונה על חשדות לכאורה להתעללות בבעלי חיים  

1.    עמותת תנו לחיות לחיות הנה "ארגון למען בעלי חיים", כהגדרתו בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994 – ומוסמכת לפעול להגנתם ולרווחתם של בעלי החיים בישראל, כאמור בחוק, ובכלל זה להגיש קובלנות פליליות ובקשות לצווי מניעה.

2.    תלונה: בעקבות ריבוי פניות אשר הולכות וגוברות כנגד תנאי האחזקה בכלבייה העירונית בעיר אשקלון, עמותת תנו לחיות לחיות מגישה תלונה כנגד מר בני וקנין ראש עיריית אשקלון וכנגד ד"ר גדי שרביט הווטרינר הרשותי של העיר אשקלון.

פניות/תלונות אשר הוגשו לעמותת "תנו לחיות לחיות" כנגד תנאי האחזקה של בעלי החיים בכלבייה העירונית מצ"ב וסימונם א'.

3.    אין כל ספק כי במידה ויאומתו החשדות, מדובר במעשים הנוגדים את חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) , התשנ"ד – 1994 ואת תקנות צב"ח לשנת 2009 האוסר על התעללות כלשהי בבעלי חיים, לרבות פגיעה בבעלי חיים וברווחתם.

4.    תנאי האחזקה של בעלי החיים המוחזקים בכלבייה העירונית עפ"י התלונות והדיווחים אשר הגיעו לידי העמותה מעלים חשש כבד לעבירה לכאורה על חוק צער בעלי חיים.

5.    כראייה לכך, תלונה אשר הגיעה לעמותה מעלה חשש כבד שבשל נסיעתו של הווטרינר ד"ר שרביט לחו"ל במהלך חג הפסח לא קיבלו הכלבים של המתלונן שלומי קרקובסקי מים במשך 36 שעות (תלונתו מצורפת בנספח א').

6.    אבקשך לפעול בדחיפות בנושא ולהורות לגורמים המתאימים במשטרה למצות חקירה עד תום בהקדם האפשרי .

סה"כ 12 עמודים כולל דף זה

מכתב 1שהגיע למשרדנו:

מתנדבת בכלבייה מספרת:

 אתחיל דווקא עם מצב החתולים בכלבייה.

התנאים של החתולים מזעזעים, הם נמצאים בכלובים קטנים ומלוכלכים, כל הכלוב תמיד מלא בצואה, כולל בתוך קערות המים והאוכל, שלרוב גם ככה ריקות.

החתולים בכלבייה, לטענתם, הם חתולים שלכדו לעיקור/סירוס ולאחר הניתוח, משחררים אותם חזרה למקום ממנו נלכדו, או במקרה של חתולים שנלכדו בבית חולים, שלשם אי אפשר להחזיר אותם, משולבים בפינות האכלה.

קשה לי להאמין, אך גם אם כן, לאחר שיחה עם גירגורים, הם הדגישו שחתולים לא שורדים בטריטוריה שהיא לא שלהם.

בעיה נוספת היא שהם לוכדים גורי חתולים. תמיד היו מגיעים מדי פעם גורי חתולים לכלבייה, בני מספר ימים בלבד. זכור לי לפחות פעמיים שהגעתי לכלבייה ושמעתי יללות, לקח לי זמן להבין מאיפה זה מגיע, עד שראיתי קופסת נעליים, סגורה, מתחת לעוד כמה דברים.

בתוף הקופסא היו כמובן החתולים, כבר קרים, מחכים למוות. הרי למה להרדים אותם אם ימותו כבר לבד?

בחודש האחרון, גורי חתולים בכלבייה התחיל להיות מחזה יומיומי. לא ייתכן שימשיכו ללכוד גורי חתולים שרק נולדו, שיפרידו אותם מהאמא, יזרקו אותם לחדר צדדי בכלבייה וישאירו אותם שם למות, במשך שעות וימים של סבל.

 ועכשיו הכלבים… אין לי מושג מאיפה להתחיל. כל כך הרבה מקרים, כל כך הרבה כלבים, כל כך הרבה מוות…..

הבעיה העיקרית עם הכלבים היא הטיפול, או נכון יותר לומר, חוסר הטיפול. לא רק שגדי לא מטפל, אלא גם לא נותן לנו להוציא כלבים לטיפול.

הכלבייה עוברת על הרבה חוקים, אבל על חוק אחד, שהוא בעצם אפילו לא חוק, הם מאוד מקפידים – גורים מתחת לגיל שלושה חודשים לא יוצאים מהכלבייה, גם אם נולדו שם, מחשש לכלבת.

בזמן הזה הגורים חוטפים מחלות , כמו פרוו. כרגע יש חשש שכל הגורים בגורייה חולים בשעלת, ולפחות עם גורה אחת שהצלחנו להוציא לטיפול, היה גם חשד לכלבלבת.

הגורה הצליחה לצאת לטיפול לאחר שבחורה שהגיעה ביום חמישי לכלבייה במיוחד כדי להסיע כלבים שהיו מועמדים להמתה, הבחינה שהיא משתעלת ושקטה יותר משאר הגורים, ביקשה אישית מגדי להוציא אותה לטיפול, והוא מבחינתו אישר רק אם מיכל ברעם או אתי אבנית, יו"ר ומנכ"לית  עמותת אס.או.אס אשקלון, יגיעו לשם בעצמם – שזה כנראה איזשהו הסכם בינהם. בכל מקרה, הוא אישר רק להוציא לוטרינר, בשום אופן לא לאומנה לאחר הטיפול. הוא דרש שלאחר הטיפול, תחזור לכלבייה.

ג'קי

ג'קי הוא כלב בן 7, שהגיע לכלבייה במצב בריאותי טוב.

במשך הזמן שהיה בכלבייה, המצב שלו הדרדר למצב שהיה רק עור ועצמות, מרוב שהוא היה חלש, הוא לא הצליח לעמוד, ובטח שלא להגיע לקערת המים והאוכל שלו.

הוטרינר העירוני, גדי שרביט עושה כל בוקר סיבוב בכלבייה, עובר בכל בוקר על כל התאים, בודק שיש רישום על כל כלב, אך בפעמים שעבר ליד התא של ג'קי, לא חשב שזה כלב שזקוק לטיפול.

עד שביום חמישי, 14/04, ברגע שראיתי את המצב שלו, אמרתי לכלבן שאני מוציאה אותו. אך בגלל שזה כלב שלא סיים עדיין את תקופת ההסגר של חודש (שהיה אמור להסתיים ב17/04), היה צריך אישור של גדי.

גדי לא אישר להוציא אותו. לאחר שפנינו אליו בפעם השנייה, הוא אישר, אך בשביל זה, כמו עם הגורה, אתי או מיכל היו צריכות להגיע לכלבייה להוציא אותו ולאחר שיבדק ע"י וטרינר, לחזור לכלבייה. הוא לא הסכים להעביר את ג'קי לבית אומן לאחר הטיפול.

ג'קי הגיע לוטרינר במצב של היפותרמיה, הוא שילשל דם, וכמובן מאוד מאוד חלש.

ג'קי נשאר לאשפוז, ובבוקר מצאו אותו מת.

השבוע ביום שלישי היה מקרה דומה של כלבה שהייתה זקוקה לטיפול רפואי, וגדי לא אישר לנו להוציא אותה לטיפול.

מתנדבת הגיעה לכלבייה ונתקלה שם בכלבה פצועה, שוכבת עם שבר ברגל, ללא שום טיפול.

היא ביקשה להוציא אותה לוטרינר, אך בשביל זה, שוב היה צורך שמיכל או אתי יגיעו לכלבייה. באותו היום שתיהן לא יכלו, ושיחת טלפון עם האישור שלהן לא הספיקה לגדי, גם אחרי בקשות רבות.

הכלבה נשארה בסופו של דבר בכלבייה, סובלת במשך כל הלילה מכאבים, עד שאתי הגיעה להוציא אותה בבוקר….

 אני לא יודעת אם להמשיך, יש כל כך הרבה מקרים.

כלבים שמתו בכלבייה כי לא היה אישור להוציא אותם בכלל, לפני שגדי הגיע להסכם עם העמותה שהוא מאשר להוציא לטיפול במקרה שאתי או מיכל מגיעות לשם, בזמן שאני לא ידעתי שגם לי יש מה לעשות, בזמן שלא חשבתי לערב את תל"ל

המקרה של הכלב הזה לדוגמא: http://www.facebook.com/note.php?note_id=143193202397544

אצרף תמונה שלו, של הרזון הקיצוני שהגיע אליו בכלבייה, היה ברור שהוא לא ישרוד. והתחננתי לחגי שיתן לי להוציא אותו, אבל הוא עדיין היה בהסגר, כך שחגי לא אישר לי.

היה גור שהגיע לכלבייה, כנראה עם פגיעה נוירולוגית. הוא היה מנסה לקום על הרגליים ונופל, זה היה משהו מזעזע.

כל כך ביקשתי להוציא אותו. אם אני זוכרת נכון, גם מתנדבת נוספת ראתה אותו וביקשה להוציא אותו, אך גדי פשוט לא הסכים.

עד שיום שבת, באחד מימי האימוץ מצאתי אותו מת בתא שלו…. יש לי תמונות וגם סרטון שלו כשהיה חי, ובעזרת א', צילמתי אותו גם בתוך השקית השחורה, בשביל שגדי לא יעז לטעון שהוא טיפל בו והכלב הזה לא מת.

להמשיך?

 היה גור, לפני כמעט שנה שאחד הפקחים הביא לכלבייה ובמקרה הייתי שם באותו הזמן.

הוא הוציא מהרכב מספר גורים, ובינהם אותו הגור, שהגיע כולו מדמם. אני לא יודעת איך לתאר את זה אפילו, כאילו מישהו הוציא ממנו את העור.

אותו הפקח שהביא אותו פשוט הוציא אותו מהרכב באלימות וגרר אותו לתוך הכלבייה.

הפתרון שלהם לאותו הגור היה לזרוק אותו לכלוב נפרד… אם אני זוכרת נכון, הצלחתי להוציא אותו בגלל שגדי לא הספיק לראות אותו, וחגי נתן לי לקחת את הגור לטיפול.

ועוד כל כך הרבה כלבים….

אם אני אמשיך, המייל הזה לא יגמר. כלבים ששכבו גוססים בתוך התא וגדי לא אישר להוציא, כלבים שגם כשהצלחנו להוציא לוטרינר, מתו כי כבר היה מאוחר מדי,גורים שמורדמים במקרה הטוב או מושארים בכלוב מופרד כדי שימותו לבד ויחסכו את הכסף שבזריקת הרדמה, כלבות שהמליטו בכלבייה וגדי לא אישר להוציא אותן ואת הגורים לאומנה ועוד ועוד….

מכתב 2:

 לכבוד: גיא יועץ משפטי, תנו לחיות לחיות.

הנדון: בקשה דחופה לעזרה

לפני מספר ימים הכלבים שלי הותקפו על ידי שועלה, האמצע שכונת מגורים באשקלון, הכלבים היו איתי כמו תמיד קשורים, השועלה נשכה אותי והכלבים נשכו אותה ולצערי היא מתה פחות מכמה שניות לפני שיכולתי להצילה.

אני פוניתי לבית חולים לקבל חיסונים בסיכון לכלבת. הכלבים נכנסו להסגר.

אחרי יומיים הגיעה הבדיקה מבית דגן של השועלה ונמצא שב98% היא אינה חולה בכלבת והכלבים יכולים להשתחרר.

אך הוטרינר העירוני בחו"ל והוא נתן הוראה שלא משנה מה הסיבה לא משחררים שום כלב עד שהוא מגיע. כך שכלבים שסיימו את ההסגר נשארים עוד.

התנאים שם איומים מי שאמור לטפל בכלביה אינו מגיע ונוצר מצב שהכלבים שלי היו בוודאות יותר מ36 שעות ללא מים.

היום בבוקר בשמונה הגעתי לכלביה העירונית (זמן שהעובדים צריכים לטפל) אף אחד לא היה שם התקשרתי למוקד והם אמרו לי ללכת, כמובן שלא ויתרתי ואמרתי שאני פונה לתקשורת ולעמותות הם נלחצו ולבסוף הגיע מי שהיה אמור לטפל. (אתמול שמעתי אותם מתווכחים מי מגיע היום ואף אחד לא רצה).

נכנסתי לכלביה וחשכו עיניי, המצב שם היה קורע לב כל התאים מלאי צואה ושתן הכלבים נראים מוזנחים הכלביםהיו רעבים לא היה מים בקעריות.

רציתי לצלם זאת ועובד העירייה צעק עליי שלא אעשה זאת אסור לצלם, צחוק הגורל שהעובד הזה צילם את הוטרינר הקודם.

יש שם המון מחדלים שלא פירטטתי את רובם

אודה לך מאוד אם תוכל לחזור אליי בהקדם למרות החג

בברכה,

ופנייה לעזרה דחופה לשחרור הכלבים שסובלים

לחצו כאן וחתמו עכשיו על העצומה