היום הגענו יחד עם ארגון מגמה ירוקה לפקולטה ללימודי סביבה באוניברסיטת ת"א לכנס לקראת ועידת האקלים הבינלאומית שתתקיים השבוע במרקש.
הגענו כי שתיקה היא הסכמה והרס הסביבה משפיע לא רק עלינו אלא על כל בעלי החיים החולקים אתנו את כדור הארץ. כדור הארץ נמצא בשפל אקולוגי חסר תקדים. סחף, מדבור, התעצמות אפקט החממה, אובדן מגוון ביולוגי, גידול אוכלוסין והתדלדלות מאגרי המים המתוקים מעמידים בספק את יכולתה של הסביבה להתמודד עם עומק והיקף השינויים וכן גם מעמידה בסימן שאלה את היכולת לספק את צורכי המין האנושי ומינים נוספים בטווח הארוך.
מאות מחקרים מצביעים על כך שתעשיית מזון מהחי הינה מזהמת עיקרית בכל קטגוריה סביבתית ראשית: זיהום מים ובזבוז מים, שימושי וזיהום קרקע, זיהום אויר ופליטות גזי חממה ופגיעה במגוון מינים ביולוגי.
הקשר בין הרס כדור הארץ ותעשיית המון מן החיי קיבל הכרה משמעותית בו"ח המפורסם "צילו הארוך של משק החי, שהוציא ארגון הבריאות העולמי ב 2006, ועדיין מעט מאוד מוכנים לדבר על זה..
באנו להנכיח את הפיל בחדר..לא ניתן לדבר על שימור סביבתי ואורך חיים בר קיימא בלי לדרוש מעבר לתזונה טבעונית.
אקלים – תעשיית המזון מהחי אחראית לפליטת 51% מגזי החממה[1] (6% מהם נגרמים רק במהלך ייצור המזון להאבסת בעלי החיים) ולפליטה של כ-8,769 מיליון טון פחמן דו חמצני. ההשפעה הגדולה ביותר בתחום זה נובעת משינויים בשימושי קרקע, ובמיוחד בירוא יערות, הנגרם מהתפשטות אזורי המרעה והאדמה המעובדת לגידול מספוא.[2] ענף זה אחראי גם לפליטת לפחות 37% מגז המתאן שמקורו בפעילות אנושית (רובו מגיע מתסיסה במערכת העיכול של מעלי-גירה) ו-65% מכמות החנקן הדו-חמצני הקשור בפעילות אנושית (חלקו העיקרי מגיע מגללים ומשריפת עצים בתהליך פינוי שטחי מרעה לבקר). כמו כן גורמים משקי החי לפליטה של -64% מכלל האמוניה שמקורה בפעילות אנושית, ובכך תורמים באופן משמעותי ליצירת גשם חומצי ולהחמצת מערכות אקולוגיות.. אם לא די בכך, משק החי המתועש תורם להתחממות גלובלית יותר מכל כלי התחבורה (מכוניות, מטוסים, רכבות, ספינות) בעולם גם יחד!
הרס הקרקע – משק-החי אחראי לשימוש הנרחב ביותר בקרקע למטרות אנושיות, ללא מתחרים. כלל השטח המנוצל למרעה שווה-ערך ל-26% משטח אדמת כדור הארץ שאינו מכוסה בקרחונים. בנוסף לכך, השטח המוקדש לייצור מספוא מסתכם מהווה שליש מן השטח הראוי לעיבוד חקלאי. כך, ייצור משק-החי תופס 70% מכלל הקרקע החקלאית ו-30% מאדמת כדור הארץ.[מדי שנה מושמדים כ-200 אלף קמ"ר של יערות גשם על-מנת לספק שטחים לגידול מספוא ומרעה לבעלי-חיים למזון. בשלושת העשורים האחרונים הושמדו כמעט ממחצית היערות הטרופים של מרכז אמריקה (שם עיקר ההשמדה). כ-70% מכלל השטחים המיוערים לשעבר באמזונס הפכו לשטחי מרעה, וגידולי מספוא תופסים חלק ניכר מן השארית. כ-20% משטחי העשב והמרעה בעולם, ובכלל זה 73% משטחי המרעה באזורים יבשים, נהרסו במידה כלשהי, בעיקר עקב רעיית-יתר, דחיסה וסחף שנגרמו מפעולת משק-החי.
סחף קרקע ומִדבּוּר –האזורים הפגועים ביותר הם אזורי מרעה לבקר. הבקר אוכל את הצמחייה (כ-400 ק"ג בחודש לחיה), צורך מים רבים, דוחס את האדמה, חושף אותה לשחיקת רוח ומים, והורס אורגניזמים המייצבים והמעשירים אותה מחדש. 60% מאדמת המרעה בעולם נפגעה מרעיית-יתר בחצי המאה האחרונה.
מקורו של כ-85% מהסחף הוא בהפקת בשר ומזון לחיות במשקים. להמחשה מספרית יובהר שייצור קילוגרם אחד של בשר בקר כרוך ב-35 קילוגרם של סחף קרקע.
מגוון ביולוגי – חיות-משק מהוות כ-20% מהביומאסה החייתית היבשתית, ו-30% משטח אכלוסן היווה בעבר בית-גידול לחיות בר.ענף משק-החי עלול להיות הגורם הראשי בהפחתת המגוון הביולוגי, בהיותו המניע העיקרי להשמדת יערות והמערכות האקולוגיות שבהם, והוא אחד המניעים העיקריים להרס הקרקע, זיהום, שינוי אקלים, דיג-יתר וסדימנטציה באזורי החוף (שקיעת מוצקים במים והתעכרותם).מנתוני הרשימה הסמכותית של מינים בסכנת הכחדה, שפרסם האיחוד העולמי לשימור (IUCN), עולה שרוב המינים המצויים בסכנת הכחדה סובלים מאובדן בתי-גידול, כאשר משק-החי מהווה גורם לכך.
מים
כמויות אדירות של מים מושקעות בתהליכי הגידול והעיבוד של בעלי-חיים לצורכי מזון, ומוערך כי תעשייה זו אחראי ליותר מ-8% מצריכת המים העולמית לשימוש אדם, בעיקר להשקיית גידולי מספוא. כדי להפיק קילוגרם אחד של בשר בקר יש צורך ב-20 אלף ליטר מים – פי 50 יותר מכמות המים המושקעת בייצור קילוגרם אחד של חיטה; ייצור קילוגרם אחד של חלבון מבשר בקר דורש פי 15 יותר.
המקורות העיקריים לזיהום המים הם הפרשות בעלי-חיים, אנטיביוטיקה והורמונים, כימיקלים ממפעלים לעיבוד עור, דשנים וקוטלי מזיקים המשמשים לגידול מספוא, ומשקעים משטחי מרעה שנסחפו. לפיכך זהו גם המקור המגזרי הגדול ביותר לזיהום מים, התורם לאיטורפיקציה (דישון יתר במים והתפשטות אצות), אזורים 'מתים' בחופים, הרס שוניות אלמוגים, בעיות בריאות אנושיות. כך, בארצות הברית, בעלת השטח הרביעי בגודלו בעולם, משקי החי אחראים לכ-55% מסחף וסחופת (קרקע וחומר הנסחפים על-ידי מים).כמו כן, מקור 37% מקוטלי המזיקים, 50% מהאנטיביוטיקה ושליש מהחנקן והזרחן, המציפים מימיה של ארץ זו, הוא בתעשיות המזון מן החי.
[1]Goodland, R., Anhang, J., 2009 Livestock and Climate Change. World Watch Magazine, November/December, pp. 10-19. www.worldwatch.org/files/
