תנו לחיות לחיות שמה לה למטרה לשים קץ למשלוחים החיים: פרקטיקה אכזרית ושרירותית, המתריסה כנגד כל היגיון וכנגד השכל הישר.
כמו לא די בכך שבעל החיים, טלה או עגל, נדון לשחיטה, גורמי התעשייה, באישור משרד החקלאות, מעבירים אותו מסע ייסורים, לעתים מקצה העולם עד קצהו. במשך ימים ארוכים ושבועות מטלטלים אותו בים וביבשה, במשאיות ובאוניה. הפריקה וההעמסה החוזרות ונשנות הן תמיד מפחידות ולא פעם אלימות. באוניה הוא מוחזק במכלאות צפופות, מתבוסס בצואתו ובצואת חבריו. בעל חיים שאינו מסתגל למזון שניתן באוניה עשוי למות ברעב. אחרים יסבלו ממחלות וחלקם ימותו. הגופות מושלכות לים, ולא פעם נסחפות לחופי הארץ. ולשם מה כל מסע הייסורים הזה? רק כדי לשחוט אותו בסוף הדרך.
המשלוחים החיים החלו בטפטוף בסוף שנות התשעים, ומאז הולכים ומתגברים. בשנת 2016 הם כבר חצה מספר בעלי-החיים שהגיעו לארץ במשלוחים החיים את קו החצי-מיליון.
מומחים במדעי רווחת בעלי-החיים ושורה ארוכה של גורמים מקצועיים שעסקו בנושא, חוזרים שוב ושוב על ההמלצה, שתואמת גם את השכל הישר: אם שוחטים בעל-חיים, הדבר צריך להיעשות קרוב ככל הניתן למקום הגידול שלו. הן משיקולים של מניעת צער בעלי-חיים והן משיקולים של מניעת הפצת מחלות, יש להמיר את המשלוחים של בעלי-חיים חיים בסחר בבשר.
המשלוחים מאוסטרליה
עגלים וטלאים מאוסטרליה מבלים שבועות תמימים במסע ממקומות גידולם לכאן – אך ורק כדי להישחט כאן בסוף דרך ייסורים זו. תחילה מעמיסים אותם על משאיות ומובילים אותם בנסיעות ארוכות ומתישות אל נמלי הים באוסטרליה. לאחר מכן מובילים אותם במשך שבועיים-שלושה על-גבי אניות דחוסות אל נמל אילת. באניות הם סובלים מזוהמה, צפיפות, פחד, וסבל חריף מטראומות שנגרמו במהלך ההעמסות והנסיעות.
בעיה קשה במסעות אלו היא רעב – בעלי-החיים אינם מסתגלים למזון שמוגש להם באוניה, שהוא שונה מזה שהם רגילים אליו מתקופת הגידול. הרעב – במשולב עם גורמי עקה אחרים – מחליש את בעלי-החיים, הופך אותם פגיעים למחלות, ואף גורם למותם של חלקם.
בעיה חמורה נוספת היא עומס החום, בייחוד בחודשי הקיץ הישראלי, כאשר בעלי-החיים עוברים במהלך המסע מתנאי החורף האוסטרלי, דרך האזור המשווני ועד לחום הכבד של נמל אילת והערבה. תקלות במערכות האוורור, או עצירה של האוניה (שהתנועה שלה היא חלק חשוב ממנגנון האוורור) כבר גרמו בעבר לאסונות כבדים.
כך, למשל, בשנת 2014 יצאה האוניה Ocean Drover מאוסטרליה עם משלוח כבשים ועגלים לירדן ולישראל. בבטן האוניה נדחסו 48,000 בעלי חיים. תקלה במנוע האוניה הביאה לעיכוב במסע, וגם לאחר שהמנוע תוקן, הוא פעל בעוצמה חלקית, מה שהביא להאטת מהירות השיט של האוניה, ולהארכת משך המסע ל-33 ימים (במקום שבועיים-שלושה כרגיל). לאחר שהמזון שהועמס על האוניה באוסטרליה אזל, הובא אליה משלוח מזון מישראל. ייתכן שקשיי הסתגלות למזון החדש תרמו לתמותה הגבוהה שנרשמה עם סיום המסע. התמותה שדווחה בסוף המסע עמדה על 1,795 בעלי-חיים. אחד מכל 25 טלאים ואחד מכל 36 עגלים לא שרד את המסע.
הארגון Animals Australia עוקב אחרי האסונות היותר-כבדים במשלוחים החיים מהמדינה, ומעדכן אודותיהם באתר האינטרנט שלו שניתן לראות כאן
בעוד שארגונים להגנת בעלי-חיים מצליחים לתעד את מצבם של בעלי-החיים עד העמסתם לאוניות ולאחר פריקתם, תיעוד מהמסע הימי עצמו הוא נדיר. בשנת 2013 התפרסם מידע כזה במסגרת שימוע ציבורי שערכה ממשלת אוסטרליה בנוגע לכללים החלים על ההובלה הימית של בעלי-חיים מאוסטרליה. אחד המסמכים שהוגשו במסגרת השימוע היה של הווטרינרית ד"ר לין סימפסון, אשר ליוותה 57 משלוחים ימיים שיצאו מאוסטרליה. הדו"ח מצייר תמונה קשה ביותר בנוגע למשלוחים, גם כאשר הם נעשים תחת משטר הפיקוח הקפדני לכאורה שהנהיגה ממשלת אוסטרליה. בין היתר עולות מהדו"ח הנקודות הבאות:
- הצפיפות של בעלי-החיים על האוניות היא גבוהה כל כך שלא כל בעלי-החיים מסוגלים לשכב בו זמנית. הצפיפות מובילה לכך שבעלי חיים דורכים זה על זה ושוכבים זה על זה באופן שחונק את בעל-החיים שמתחת.
- רצפת המכלאות כמעט חשופה ממצע. בעלי-חיים סובלים מפציעות קשות ברגליים ובמפרקים.
- במהלך המסע מצטברת שכבה עבה של הפרשות נוזליות על רצפת המכלאות. העגלים מתבוססים בהפרשותיהם ושוכבים בצואה של עצמם ושל חבריהם למכלאה. כששכבת הצואה שמכסה את גופם מתקשה, היא פוגעת ביכולת של גופם להתמודד עם עומסי החום ולצנן את עצמו.
- בעלי-חיים רבים מועמסים לספינות אף שאינם כשירים למסע. ד"ר סימפסון מתייחסת במיוחד לעגלים גדולים, אשר קורסים על גבי הספינה ואינם מסוגלים להיעמד, ומביאה תמונות קשות של עגלים במצב זה. היא מתארת את המצב הזה כמוכר מאוד.
לאחר שנאלצה לפרוש מהמערכת הממשלתית פרסמה ד"ר סימפסון סדרה של רשימות שמתארות את רשמיה מהמשלוחים החיים. לקריאת הרשימות לחצו כאן.
המשלוחים מאירופה
בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה במשלוחים החיים מאירופה לישראל – רובם ממדינות מזרח אירופה, אבל גם מפורטוגל.
המשלוחים של עגלים מארצות אירופה לישראל הם קצרים יותר, אך כרוכים בבעיות קשות לא פחות. תחילה מעבירים את העגלים במשאיות לנקודות ריכוז בסמוך לאחד הנמלים בים השחור או בים התיכון. ארגונים אירופאים תיעדו משלוחים יבשתיים אלו נעים בכבישי אירופה בתנאים של שלג וקיפאון, ללא הפסקות מנוחה מתאימות וללא אספקה נדרשת של מזון ומים. ההובלה במשאית עשויה להימשך ימים רבים. בנמלי אירופה תיעדו הארגונים האירופאים רמפות העמסה תלולות שהעגלים מתקשים ללכת עליהן, ואלימות גסה כלפי בעלי-החיים.
בין העגלים שנשלחו מאירופה לישראל גם עגלים בני שבועות ספורים, שהם פגיעים במיוחד לתלאות המסע. תועדו גם עגלים שהם בבירור חולים, ושלא קיבלו טיפול רפואי.
כמו באוניות מאוסטרליה, גם באלו המגיעות מאירופה, בעלי-החיים מוחזקים בתנאים קשים של צפיפות וזוהמה, מתבוססים בהפרשותיהם. אף שמדובר במסעות קצרים יחסים, בחלקם נרשמת תמותה גבוהה ביותר. כך, למשל, לפי נתונים שקיבלה תנו לחיות לחיות לפי חוק חופש המידע, ישנם משלוחים בהם אחד מכל 16 עגלים מת במהלך המסע על האוניה או בסמוך לאחר מכן, בתחנת ההסגר. כמות הגופות הנסחפות לחופי הארץ – תופעה שלא הכרנו לפני הגידול העצום במשלוחים החיים באירופה – מלמדת אף היא על היקף התמותה העצום.
מה אפשר לעשות?
תנו לחיות לחיות, יחד עם עמותת אנונימוס, עתרה לבג"ץ בדרישה להפסיק את המשלוחים החיים. הטענה בעתירה פשוטה: כל משלוח כזה מקבל היתר של משרד החקלאות. אבל אם מטרת המשלוח היא לספק בשר בקר טרי לשוק המקומי (מטרה שהעתירה אינה מתווכחת עם היא ראויה או לא), הרי שאת המטרה הזו יש להשיג באמצעי הפחות פוגעני האפשרי. סחר בבשר הוא חלופה אפשרית ומידתית ביחס למשלוחים החיים. מבין שתי החלופות, על משרד החקלאות לאמץ את החלופה המידתית יותר, כלומר לא לאשר משלוחים חיים ולאפשר רק יבוא בשר. בנוסף לכך, מצביעה העתירה על כך שהמשלוחים החיים הם התעללות המנוגדת לחוק צער בעלי-חיים, ושכדי לאפשר אותם משרד החקלאות אינו אוכף את התקנות החלות על פריקת בעלי-החיים בנמלים והובלתם לאחר שהגיעו לארץ.
לצד העתירה, אנו מנהלים קמפיין ציבורי נרחב – ברחוב, בתקשורת, באינטרנט ובכנסת – בדרישה מהממשלה להפסיק את המשלוחים החיים – וזאת בשותפות עם ארגון Animals Australia ועם עמותת אנונימוס. במסגרת קמפיין זה הושק בישראל קמפיין מודעות החוצות הגדול ביותר בהיסטוריה של התנועה לזכויות בעלי-חיים בישראל, על גבי שלטי רחוב, תחנות אוטובוס ואוטובוסים בגוש דן ובירושלים.
ומה יכול/ה כל אחת ואחד מאתנו לעשות בעניין?
- לשלוח מכתבים לשרים ולחברי כנסת. הטוב ביותר הוא מכתבים אישיים, שתנסחו בעצמכם. כתבו בקצרה, בנימוס, ונסחו באופן ברור ובולט את הדרישה שלכם להפסיק את המשלוחים החיים.
- ראיתם אוטובוס עם מודעה נגד משלוחים חיים? צלמו ושתפו ברשתות החברתיות!
- לעקוב אחרי פרסומים וקריאות לפעולה בדף הפייסבוק שלנו, לשתף ולהגיע לאירועים ולהפגנות.
- להפחית את צריכת הבשר ולעבור לטבעונות. המשלוחים החיים הם רק אחד הצדדים של תעשייה שהיא אכזרית מעבר לדמיון. ולא פלא: כך זה כשמסתכלים ביצורים חיים כ"בשר חי". היום, כשכיש לנו שפע של מזון בריא מהצומח, זמין ובמחירים שווים לכל נפש, אין שום סיבה להכניס לגופנו בשר שהוא עתיר גם בשומן רווי וגם באכזריות.
טיפים למעבר לתזונה טבעונית כאן אצלנו באתר
2016-02-01 תגובה דה לוי ללא נספחים
2016-02-2 תגובה מקדמית של המדינה
2017-01-19 בקשת הצטרפות של חופש לבעלי חיים בלי נספחים
2017-01-23 תגובת דבאח להודעה המעדכנת
2017-01-23 תגובת תנובה להודעה המעדכנת
2017-01-23 תגובת דה לוי להודעה המעדכנת
2017-01-27 תגובת המדינה להודעת העדכון של העותרות
2017-06-26 הודעה מעדכנת של המדינה
2017-07-27 החלטה על צו על תנאי
2017-08-13 הודעה מעדכנת של המדינה
2017-10-15 כתב תשובה דה לוי ללא נספחים
2018-04-08 כתב תשובה של המדינה – משלוחים חיים
2018-04-15 פרטים נוספים שהגיש דה לוי
2018-04-23 תצהיר משלים בעקבות פרטים נוספים דה לוי
2018-05-03 תצהיר תשובה עגלי תל ואחרים
2018-08-01 תצהיר משלים בעקבות פרטים נוספים מהמדינה
2018-08-14 עתירה לבגץ – משלוחים חיים – בעקבות תחקירי אביב 2018
