גורם המחלה: הינו וירוס הפרוו הפוגע בחתולים בעיקר צעירים וחתולים עם מערכת חיסון ירודה.
הדבקה: יכולה להתרחש עוד בהריון של החתולה. אז תיתכן הפלה או יוולד גור עם פגיעה עצבית.
חתול שנדבק יכול להיות נשא ללא סימנים ולבטא מחלה בשלב מאוחר יותר. גם לאחר שמתגבר על המחלה ממשיך להיות נשא למשך מספר שבועות ולכן עדיין מדבק דרך הפרשות צואתיות.
מהלך המחלה: הוירוס פוגע בדופן המעי. יוצר כיבים והרס של דופן המעי ועקב כך בעיות בספיגה ועיכול.
במקביל חלה פגיעה במערכת החיסון ורגישות לזיהומים משניים.
סימנים קליניים: שלשול מימי ולעיתים דמי. התיבשות. חיוורון. דכאון. חולשה. חום. הקאות.
אבחון: חתול צעיר. לרוב לא מחוסן עם סימנים קלינים מתאימים .
בבדיקת דם (ספירת דם) ממצא של לויקופניה(ספירת תאים לבנים נמוכה כלומר מערכת חיסון תאי ירודה) ולעיתים גם אנמיה וירידה בטסיות הדם. לעיתים כל מרכיבי הספירת דם נמוכים=פאנציטופניה.
ניתן לבצע בדיקה סרולוגית מהצואה(נוגדנים לוירוס). לא ניתן לבצע בחודש הסמוך למתן חיסון מרובעת.
טיפול:אין טיפול לוירוס עצמו. ולכן הטיפול הינו טיפול תומך. אשפוז עם נוזלים ואיזון משק הנוזלים והמלחים בגוף. אנטיביוטיקות לזיהום משני. מגיני מערכת עיכול בשל הכיבים. טיפול נוגד בחילה. לעיתים תחליפי חלבון או פלסמה.
הטיפול היחיד הוא למעשה מניעה על ידי מתן חיסון מרובעת לגורים החל מגיל 6 שבועות. כל 3 שבועות עד לגיל 18 שבועות. והמשך חיסון אחת לשנה.
הערה הוירוס מדבק גם לגורי כלבים לא מחוסנים.
