05/09/2016

טיפים ממאלפות על אילוף כלבים

הסתגלות אחרי אימוץ

 

זמן ההסתגלות הוא אינדווידואלי לכל כלב אבל מדובר על שבוע עד שלושה. כלבים שיקומיים, ההסתגלות יכולה לקחת מספר חודשים עד שנה.
בראשית זמן ההסתגלות, חשוב להקפיד על גבולות ברורים בסביבה החדשה (עלייה על ספות וכד'). כמו כן חייבים לספק לכלב פינה נוחה פרטית, מים נקיים, ומזון. חשוב להקפיד על האכלות נכונות ולא להשאיר את המזון בצלחת 'עד שהכלב יסיים' כדיי להימנע מהתנהגות אגירה בה הכלב אוכל רק בלילה. היחס- צריך להיות מושכל ועיקבי לאורך חיי הכלב, אין טעם להרעיף אהבה בכמויות ולחסוך מהכלב את היחס שהוא התרגל אליו כעבור מספר ימים כשההתלהבות יורדת. בגדול צריך לתת לכלב מרחב ולא להלחיץ אותו עם היחס (החיובי או השלילי) בהתחלה כשהכלב רק מנסה או מתחיל להבין את השיגרה וההיררכיה בסביבתו החדשה. הכלב הוא קהל בהסתגלות ולומד מהסביבה. כאשר הכלב רגוע ומתנהג 'נכון' יש לתת לו יחס רגוע ורך ותמיד לפרוש בשיא שיישאר טעם טוב. חשוב לציין ש'התעלקות' ויחס מעורר מידיי עלול להלחיץ את הכלב ולהכניס אותו למיגננה. את הטיולים בשבוע הראשון יש לעשות רק מסביב לבניין המגורים או לאורך הכניסה ( כשאין אפשרות להקיף את הבית) הלוך ושוב. ובהדרגה להרחיב את המסלול, כדיי להמנע ממצב בו הכלב מתאפק כל הטיול ופורק את הצרכים בבית כשחוזרים. כלבים מסתגלים לרוב באמצעות שינה ושכיח שהם לא אוכלים בערך 4 ימים, אין להילחץ! יש להמשיך בשיגרה וכך הכלב ישאב בטחון מהדינמיקה הסביבתית.

כלבים וילדים

 

חשוב להדריך את הכלב והילד לאינטרקציה נכונה. צריך להשגיח ולא להשאיר ילד לבד עם כלב .התנועתיות של ילדים וקולם הגבוהה יכולים לעורר ולעודד התנהגויות לא רצויות אצל הכלב. צריך ללמד את הילד איך לגעת בכלב בעדינות ולתת לילד אחריות על ההאכלות , תמיד בליווי מבוגר. יש לציין שמישחקי 'תופסת' של ילדים עם הכלב לרוב מובילה לנשיכה מתוך משחק כי מתעורר יצר הציד אצל הכלב, כך שרצוי להמנע מכניסה לטעויות כאלו .  למבוגר בדרך כלל קל יותר לקרוא את הכלב ולהתמודד עם מצבים שילד לא יוכל. באמצעות הקפדות אלו בעליי הכלב ילמדו מה אפשר לצפות מהכלב וממה עדיף להמנע לאחר יצירת קשר והכרות עם הכלב.

הכלב מחפש את המטמון

 

בגדול יש להתייחס לגינה כאל חדר נוסף בבית, כלב שיישאר בגינה כדיי שלא יהרוס את הבית, יהרוס את הגינה. יש להקפיד שהכלב יהיה בגינה תחת השגחה שלנו, הרי אם הכלב יחפור בדשא ולא ניהיה שם להפסיק את זה בזמן, הכלב יחווה סיפוק מהחפירה ויחזור על ההתנהגות בכל פעם שיוכל.  לכלבים שהדחף שלהם לחפירות חזק, אפשר להכין אזור מוגדר (באדמה או בריכת פלסטיק מלאה באדמה) ולהחביא לכלב 'הפתעות' טעימות באזור זה ולנתב כך את החפירות למקום ספציפי וכך גם הכלב נשאר מרוצה. רצוי לבלות עם הכלב בגינה לאחר פעילות גופנית ופריקת אנרגיה, כדיי שהכלב יקשר את המנוחה לטריטוריה של הגינה. חשוב לציין שכלבים אוהבים לאכול צואה של חתולים, מה שמעודד את החפירה של הכלב, אפשר לצאת עם הכלב לגינה כשהוא קשור לרצועה ארוכה (לפחות 4 מטר) וכך לשלוט יותר בקלות על הפסקת החפירה, אפשר להציע לכלב עצם או קונג וכו',כתחליף לגירויי הסביבה הנ"ל.

קשר התיסכול

 

קשירה של כלב לרוב מעוררת טריטוריאליות אצל הכלב מה שיכול להוביל לתוקפנות. התסכול שנוצר בכלב קשור בקליטת המרחב שהכלב לוקח אחריות עליו ולעיתים בקשירה ,הכלב לא יכול להגיע פיזית לשאר המרחב שהוא רואה.  קיימים גירויים רבים בסביבה שמעוררים את הכלב והכלב חש שהוא 'על המשמר' מה שיכול להוביל לתגובה קיצונית כשמשהו ישבור את השיגרה כמו כניסת אורחים למתחם וכד', הכלב ירצה להגיב לגירוי פתאומי ובעקבות טיפוח הטריטוריאליות הכלב עלול להגיב בתוקפנות. להבדיל מקשירה, כשמשתמשים בתחום, הגבולות הויזואלים מוגדרים היטב וכך 'מצתמצמת' הטריטוריה, כשהתחום נעשה בבית הגירויים הסביבתיים נעלמים וכך אנו מספקים סביבה שלווה ורגועה לכלב.

אין כלבים שמדברים עברית

 

כלבים מתקשרים ומפעילים את הסביבה בין השאר בנביחות. הנבחנות מתחזקת כשהכלב מקבל חיזוק או יחס כלשהו לנביחה. ברוב המקרים , כלבים שחיים בחצרות ומרפסות יהיו נבחנים, גירויי הסביבה שנשמעת ונראית לכלב יעודדו את הנבחנות, לדוגמא: כלב שנמצא בחצר , רואה רוכב אופניים, הכלב ינבח לקראתו והרוכב ימשיך בדרכו, הכלב באותו רגע הבחין שנביחתו הרחיקה את הרוכב וגירויי 'הופעל' עי' הנביחה. במצב כזה הכלב קיבל חיזוק להתנהגות שלו.  כלבים שמפעילים את בעליהם עי' נביחות מקבלים יחס על ההתנהגות ולכן היא נמשכת, על מנת להפחית את ההתנהגות יש להתעלם מהפעלה כזאת מצד הכלב ולהתייחס אליו רק כאשר הוא שקט.  חשוב לציין שיש כלבים שהם ווקאליים ואין להכחיד זאת.