בעקבות פניות רבות של אזרחים שכלביהם נכלאו מעל 10 ימים מיום הנשיכה בכלביות העירוניות, מצורף חומר משפטי (פסקי דין) המבהיר כי יש להסגיר את הכלב ל-10 ימים מיום הנשיכה ולא מיום ההסגר.
פסק דין 1:
בש"א 4419/06
בית משפט השלום בחדרה
כב' השופט מוחמד מסארווה
הצדדים: אביב אילון, עו"ד נ' הרופא הווטרינר המחוזי בחדרה
המבקש ,עו"ד אביב אילון, הינו הבעלים של שני כלבים אשר נגד אחד מהם הוגשה תלונה המייחסת לכלב חשד לנשיכת אדם. כיוון שזהות הכלב הנושך לא הייתה ידועה למתלונן, הורה המשיב – השירות הווטרינרי בחדרה, על בידודם של שני הכלבים במאורת בידוד ציבורית בהתאם לפקודת הכלבת.
המבקש הגיש לבית משפט השלום בחדרה, בקשה דחופה אשר נדונה במעמד צד אחד, לעכב את ביצוע בידוד הכלבים במאורה ציבורית וזאת לאור מצבם הבריאותי של הכלבים, המצריך טיפול רפואי צמוד ואינטנסיבי. במקום בידודם של הכלבים במאורה ציבורית, הציע המבקש להחזיק את הכלבים בבידוד ביתי בהשגחת וטרינר פרטי מטעמו של המבקש.
בית המשפט נדרש לשאלת הסמכות ומצא כי סמכות זו נתונה לבית המשפט מכוח סמכותו הטבועה לדון בעניין המתגלגל לפניו לשם עשיית צדק. כמו כן, בית המשפט ציין בהחלטתו כי ממילא בתקופה האחרונה גוברת הנטייה להעביר סכסוכים מנהליים, אף לבית משפט השלום.
מטרת בידוד כלב בהתאם לפקודת הכלבת, הינה כדי לגלות האם הכלב הנחשד בנשיכה חולה בכלבת. במידה והכלב הנחשד לא מת תוך 10 ימים מיום הנשיכה הנטענת ולא מתגלים בו סימנים של מחלת הכלבת, התוצאה היא שהכלב אינו נגוע בכלבת ואין חשד להדבקת הננשך במחלה.
בית המשפט ציין, כי הוראת חוק יש לפרש לפי מטרת החקיקה ולא רק לפי נוסחה המילולי. במקרה זה, מטרת החקיקה היא בידודו של בעל החיים בכדי לוודא שבעל החיים חי ואינו נגוע בכלבת ולפיכך, למרות שפקודת הכלבת מורה על בידוד הכלב למשך 10 ימים מיום ההסגרה ולא מיום הנשיכה, הרי שלאור תכלית הפקודה די בבידוד הכלב למשך 10 ימים מיום הנשיכה.
כיוון שעד למועד הדיון כבר חלפו 10 ימים מיום הנשיכה ובזמן זה הכלבים שהו בבידוד ביתי תוך פיקוח ווטרינרי צמוד ולא נמצאו בהם תסמינים המעידים על מחלת הכלבת, הרי שיש לקבל את הבקשה ולהפוך את צו המניעה הזמני לקבוע.
פסק דין 2:
בש"א 1084/08, 1110/08
בית משפט השלום ראשון לציון
בפני כב' השופט יחזקאל קינר – סגן נשיא
ליבוביץ אילנה נ' מנהל השירותים הוטרינריים – חולון
העובדות
נכון למועד הדיון, בעקבות בקשה לצו מניעה זמני שהגישה המבקשת, אחת הכלבות ("נייט"), נמצאת בהסגר בביתו של וטרינר מטעם המבקשת, ד"ר קליין, והשתיים הנוספות נמצאות בהסגר בביתה של המבקשת ונבדקות ע"י ד"ר קליין באופן יומיומי.
לטענת המבקשת, בהחלטת המשיב נפלו פגמים וכן טוענת המבקשת כי העברת הכלבות להסגר במאורת בידוד עלולה לגרום להן נזק לאור מצבן הבריאותי.
המשיב טוען כי אין מקום להתערבות בית המשפט בשיקול דעתו להורות על העברת הכלבות למאורת בידוד, שכן החלטה זו נועדה להגן על שלום הציבור ושלום המתלונן לנוכח הסיכונים הכרוכים במחלת הכלבת כאשר תקופת הבידוד של 10 ימים נועדה לבחון האם הכלבות מגלות סימנים של מחלה זו.
נקבע
א. בבקשה צוינה המילה "כלב". בית המשפט מציין כי היה צורך לנקוב בהודעה שנדרשת הסגרתם של שלושה כלבים, ולא של כלב אחד.
ב. עד למועד הדיון, אף אחת מהכלבות לא גילתה סימנים כלשהם של מחלת הכלבת.
ג. הדיון התקיים שמונה ימים לאחר האירוע בעקבותיו הוגשה התלונה, כאשר פרק הזמן המקובל לבדיקת גילוי סימני הכלבת הינו 10 ימים.
ד. התנאים בהם בודדה הכלבה נייט הינם תנאים נאותים, ואם יתקיימו תנאים אלו גם לגבי שתי הכלבות הנותרות יהיה בכך לענות על דרישות המשיב.
2. לכן, בית המשפט נעתר לבקשות, וקובע כי ההסגר והבידוד של הכלבה נייט ימשך במרפאתו של ד"ר קליין, ושתי הכלבות הנוספות תועברה אף הן להסגר במרפאתו של ד"ר קליין, וזאת עד ליום 06.03.2008. ד"ר קליין ידווח לוטרינר העירוני על כל התפתחות במצב הכלבות וידווח באופן מיידי על כל סימן כלבת שיתגלה, אם יתגלה. כמו כן, מתנה בית המשפט את שחרור הכלבות מההסגר בכך שד"ר קליין יאשר בכתב למשיב שעד לתום ההסגר לא התגלו סימני כלבת.
