06/09/2016

מה צריך לדעת לפני שמאמצים כלב הביתה

על מנת להבין זה את זה וליצור חברות נכונה ואמיתית עם כלבכם, חשוב קודם כל להבין מהו כלב, איך הוא חושב ולומד, מה מניע אותו ומה הצרכים שלו ואיך לגרום לו להשתלב בחיינו האנושיים בצורה הנכונה ביותר.

עלינו לזכור כי מוצאם של כלבי הבית שלנו הינו מהטבע הפראי, מהזאב או מהתן ועדיין למרות שהכלב חי איתנו שנים רבות טמונות בו התכונות של אבותיו הכלבים הפראיים. הכלב אינו נולד עם הבנה וידע איך להתנהג בחיינו האנושיים. אינו מודע לרצועה, אי עשיית צרכים בבית, איך להתנהג ברחוב ובעת חציית כביש. הריי בחיים בטבע אינו צריך להתמודד עם דברים אלו.

יצא לכם לראות כלב רודף אחרי חתולים, ציפורים אופניים בנסיעה? האם תהיתם מהיכן זה מגיע?  התנהגות זאת מגיעה מייצר הציד הפראי. יצר זה משמש לכלב בטבע להשגת מזון , בטבע הכלב צד את מזונו , רודף אחרי חיות וניזון מהן.  בחיים שלנו הכלב לא צריך לצוד היות ומקבל את האוכל מאיתנו לכן מתבטא יצר הציד ברדיפה אחרי דברים זזים.

נכון שכולנו אוהבים שהכלב מחזיר לנו את הכדור? יש כלבים שעושים את זה באופן טבעי . איך זה קורה? כאן בא לידי ביטוי יצר ההבאה. בטבע בעת הציד מביאים את הציד ללהקה כמזון לגורים, לנקבות המיניקות וכן לשמור מזון לעתיד. בחיים שלנו לכלב אין צורך בזה לכן יצר זה מתבטא בצורת משחק , להחזיר את הכדור!

חשוב להבין שהכלב הנו  "חיית להקה/משפחה" . הוא תמיד יחפש את החברה ויהיה זקוק לה. כשהכלבים חיים איתנו , עם המשפחה אנחנו בעיניהם הלהקה. כמו בכל להקה בכדי שיהיו חיים מהנים ונוחים דרוש שיתוף פעולה ולכן הכלב ישמח לשתף פעולה עם הבעלים ולהיות חברו הטוב

זה מעניין לגלות מהיכן נובעות ההתנהגויות של כלבנו וברגע שנבין שהכלב שלנו הוא חיה פראית שמונע מיצרים פראיים , הוא חושב בצורה שונה מאיתנו, הוא מפרש דברים בצורה אחרת והוא דובר שפה שונה משלנו יהיה לנו קל יותר בהתמודדות היומיומית ונשתדל לא להיכנס לתסכולים ולהיות יצירתיים וללמד אותו את החוקים והגבולות של חיינו בצורה שיבין , שישתף פעולה ונהנה ביחד מהתהליך.

כמו שברור לנו שתינוק שנולד אינו יודע איך אמור להתנהג ואנחנו מלמדים אותו, נותנים לו הכוונה וביטחון איך לחיות בהרמוניה עם העולם על אחת כמה וכמה נצטרך ללמד ולנתב את "הזאב הקטן" שנמצא אצלנו בבית.

בכדי להבין איך הכלב חושב נביא בפניכם כמה דוגמאות :

הכלב קושר דברים לעת מעשה. לדוג: הלכתם מהבית והשארתם את הכלב לבד, כשחזרתם ראיתם שהכלב עשה צרכים וגרם נזק כלשהו. לרב האנשים יש את הנטייה לכעוס על הכלב כשחוזרים הביתה בעוד שהכלב אינו מבין על מה הכעס ורב הסיכויים שהתנהגות זו תחזור על עצמה. הכלב יראה סימנים כ"מבין" , יוריד אוזניים וילך לשבת בצד אך זוהי רק תגובה טבעית לכעס שלכם, הוא אינו מקשר את הכעס לנזק שגרם. אם הייתם תופסים את הכלב בעת מעשה יכולתם להפסיק את הפעולה ולהוציא אותו החוצה לצרכים ופה הייתה מתבצעת למידה נכונה ללא סדקים שליליים בקשר ביניכם.

דוגמא נוספת : קראת לכלבך לבוא אליך בעת טיול בחוץ. הכלב לא נענה לקריאה במיידית ובא לאחר כמה דקות. ברגע שיגיע הכלב לבעליו רב האנשים יגערו בכלב על שלא הגיע אליהם בזמן שקראו לו. חשוב להבין שהכלב אינו מקשר כבר את הקריאה של הבעלים לכעס ולומד כשהוא מגיע לבעלים ומקבל כעס. לכן פעם הבאה לא ירצה לחזור לבעלים ופה יכול להתחיל מעגל של יחסים לא נכונים. גם אם הכלב לא בא כשקראתם לו ומגיע לאחר כמה דקות, שבחו אותו על זה שהגיע אליכם וכך ישמח לבוא לעיתים קרובות יותר ברצון ולחפש מגן לידו בעת סכנה.

גורים :

כולנו אוהבים גורים, הם חמודים, קטנים, שובבים ומריחים טוב!

גור מוגדר עד גיל 8 חודשים בערך, תלוי בגזע. ברב הגזעים המעורבים בגיל 7-8 חודשים הכלבים נכנסים לגיל ההתבגרות – גיל הטיפש עשרה ממש כמו אצל בני אדם ועד אז הוא נחשב גור.

מומלץ להוציא את הגור מהאמא ולהפריד מהאחים בגיל 8 שבועות (חודשיים). בתקופה הזו הגור לומד מהאמא ומהשגר דברים מאוד חשובים לחייו כגון : תקשורת כלבית נכונה, עיכוב נשיכה ומקבל חוסן נפשי.

במידה ולקחתם גור צעיר יותר מחודשיים כדאי להיות מודעים לזה שלא השלים את מה שהיה צריך מהאמא ובכדי שלא יהיה לוקה בחסר בעתיד כדאי לעזור לו. כדאי להפגיש אותו עם גורים וכלבים בוגרים המבינים תקשורת כלבית בכדי שילמדו אותו מה שלא למד מהאם. בנוסף, לגורים אלה לרב יהיה קשה יותר להישאר לבד , גם פה כדאי להרגיל את הגור בהדרגה להישארות בבית ולא להיבהל אם הגור צורח ובוכה, לגשת אליו כשהוא רגוע ולחזק התנהגות רגועה. אם קשה לכם להתמודד מומלץ לפנות למאלף כלבים להכוונה ובניית בסיס יציב להמשך החיים והחברות ביניכם.

אז אנחנו מטורפים על הגור החדש שלנו ועוטפים אותו באהבה, אבל מה קורה כשהגור מתחיל לעשות פיפי וקקי בבית ? להרוס לנו דברים? לנשוך את האורחים ולקפוץ ?

רב האנשים לא יודעים איך להתמודד עם המצבים האלה בצורה נכונה וקלה לכולם לכן נביא לפניכם פתרונות וטיפים איך ללמד את הגור החדש להתנהג בחיים האנושיים שלנו, להבין למה הוא מתנהג כמו שמתנהג ולמנוע בעיות עתידיות שיכולות לצוץ כתוצאה מהתנהלות לא נכונה.

פיפי וקקי ? באמת שטויות!

כפי שכבר ברור לנו מההקדמה : יש לנו "זאב קטן" בבית שאינו מבין מה מותר ומה אסור. ועוד דבר שאנו כבר יודעים שהכלב לומד בעת המעשה ולא אפילו דקה אחריו. חשוב להבין שגור קטן בן חודשיים – שלושה לא יכול להתאפק שעות רבות מבחינה פיזית ואינו יודע שאמור להתאפק בכלל היות וזה לא טבעי בשבילו ופה אנחנו נכנסים לתמונה ללמד אותו. בחינוך לצרכים ובכלל בכל חינוך אנו חייבים שיהיה לנו סבלנות, עקביות והתמדה.

ברב הפעמים לגור שלנו יהיה צרכים :

– אחרי אוכל

– אחרי שינה

– אחרי פעילות/משחק – הגור ילך לשתות ויהיה לו פיפי

– לאחר שתייה

בכדי לעשות את התהליך באופן מסודר ולא ליצור פספוסים ותסכולים כדאי לרכוש עוד לפני גדר גורים :

גדר גורים נועדה לספק לגור מקום משלו , למנוע ממנו ללמוד התנהגויות לא רצויות לנו כגון הרס וצרכים ברחבי הבית. בנוסף, הגדר היא כלי מעולה ליצירת מערכת יחסים נכונה ביננו לבין הגור ע"י זה שאנו יכולים ללמד את הגור את הפקודה "למקום" מגיל צעיר ובמקום לרדוף אחריו בבית ולדאוג שיעשה צרות כשאין לנו השגחה לנתב אותו למקום שלו ובכך הכלב יבין איך כן מצופה ממנו להתנהג..

את הגדר גורים יש למקם במקום מרכזי בבית כך יוכל הגור להיות איתנו ובו זמנית במקומו ולא ירגיש מבודד חברתית, הרי אנו כבר יודעים שכלב זאת חית להקה ויעדיף להיות איתנו.

מומלץ להרגיל את הגור לישון בלילה בגדר גורים בכדי שיתרגל לעצמאות ולמקום שלו. במידה ולגור שלנו קצת קשה והוא בוכה בימים הראשונים יש לשים את הגדר גורים קרוב לחדר שלנו בכדי שירגיש ביטחון ולהרחיק בהדרגה. יש להשאיר את הגור בגדר כשאנו לא נמצאים בבית בכדי למנוע הרס ובכדי ללמד רוגע והישארות במקום המוכר והבטוח.

בתוך הגדר בצד אחד יש לשים מיטה/שמיכה ואת הכלים של המים והאוכל. את שאר החלל הריק יש למלא בעיתונים בכדי ללמד את הגור לעשות את צרכיו על העיתון בתוך הגדר או לחילופין בחוץ .

ברגע שעשה פיפי בגדר על העיתון יש להחליף את העיתונים ולהשאיר חתיכת עיתון עם הפיפי במקום הכי מרוחק מהמיטה (בצד השני של הגדר) . המטרה היא שהגור ילמד לעשות את צרכיו בנקודה זו שהיא מרוחקת ממקום מרבצו ובנקודה אחת ולא בפיזור בכל הגדר. כמובן שהמטרה היא שהגור יעשה את צרכיו כמה שיותר בחוץ ופחות בגדר אך כשאין לנו אופציה להוציא את הגור עדיף שיעשה בגדר.

מהיום הראשון מומלץ להרגיל את הגור לאכול ארוחות מסודרות, ז"א לא להשאיר לו אוכל כל הזמן .

יש להניח את מנת האוכל בגדר גורים ולהראות לגור את האוכל, להשאיר 10 דקות ולהרים את הצלחת. במידה ולא אכל בארוחה הבאה יהיה רעב ויטרוף את האוכל , יש לחזור על הרמת הצלחת בכל ארוחה כך יבין הגור שעליו לאכול ברגע שמגישים לו.

ארוחות מסודרות מקלות משמעותית על תהליך חינוך לצרכים ל"זאב הקטן" שלנו מכיוון שתיהיה לנו בקרה על הקקי ונוכל לנתב את הגור לעשות בחוץ כבר מהרגע הראשון . מערכת העיכול של גורים עובדת בצורה מהירה , הגור ירצה לעשות קקי כ 10-30 דקות לאחר הארוחה ולכן נדע להוציא אותו החוצה. כדאי להרגיל את הגור לעשות את צרכיו במקום קבוע קרוב לבית בכדי ליצור הרגל בעת יציאה לטיול הדבר הראשון שעושים זה צרכים ואחר כך הולכים לטייל ולהינות מהסביבה.

אל חשש! הגור אינו מחוייב להישאר בגדר כל היום, המטרה היא ליצור סדר יום נוח לגור ולנו שיכיל בתוכו ניתוב לעשיית צרכים בחוץ ללא תסכולים ועונשים, ללמד את הגור את המקום שלנו וליצור הרגלים נכונים לעתיד. כדאי להוציא את הגור החוצה כ 5-6 פעמים ביום.

הגדר מונעת מהגור ללמוד להרוס דברים שלנו בבית ע"י זה שאין לו גישה ואנו חייבים לספק לו אלטרנטיבות בגדר כגון : חבל נשיכה, צעצועים התנהגותיים, עצמות וכו.

מומלץ לשחרר את הגור בבית או בחצר רק לאחר שעשה צרכים ובהשגחה שלנו וכשאין להו אופציה להשגיח יש לשים את הגור בגדר גורים. בבית עם ילדים כדאי ללמד את הילדים לא להפריע לגור כשנמצא בגדר כמו שלא היו רוצים שיפריעו להם בנוסף, יש גורים שילמדו שהם מקבלים תשומת לב בגדר ועם הזמן יתחילו לנבוח ולדרוש את תשומת הלב והגדר תהפך למטרד שמקום להיות המקום הבטוח והרגוע של הגור.

אם אנחנו נמצאים בבית כל היום ויש לנו הרבה זמן להשקיע בגור ניתן גם לחנך ללא גדר גורים , פשוט להוציא את הגור החוצה כל שעתיים- שלוש ולשים עיתון במקום כלשהו בבית ולהכין לו מיטה אך מניסיון שימוש בתיחום/גדר גורים מגיל צעיר זה איכות חיים לכולם ומונע בעיות רבות לעתיד.

הגדר גורים משמשת כמו לול לתינוק הנולד, תחשבו שלא היה לול כמה קשה היה לגדל תינוקות.

חשיפה + הרגלה לרצועה

 כפי שכבר אנו יודעים ה"זאב הקטן" שלנו אינו יודע כלל מה זה רצועה או קולר , זה ממש לא בלקסיקון הטבעי שלו וכמובן אינו יודע איך להגיב ולהתנהג עם כל החיים האנושיים שם בחוץ. לכן התפקיד שלנו כהוריו ומחנכיו ללמד אותו ולהכין אותו לכל מה שקורה בחיינו כבר מיומו הראשון אצלנו בבית .

עד גיל 4-5 חודשים הגור נמצא בתקופה הקריטית ביותר לחייו, הגורים בגיל הזה מאוד גמישים ומתרגלים לשינויים בקלות יותר מאשר בתקופות חיים אחרות. זה הזמן הטוב ביותר להכיר לגור מגוון רחב של התנסות וחוויות נעימות – הכרת מגוון רחב של אנשים, פגישות עם בעלי חיים אחרים, מפגש ומשחק עם כלבים בכל הצורות והגדלים,  תנועה,  רחובות סואנים, תחנות אוטובוס ורכבת, וכדומה.  יש חובה לספק את הצורך לסוציאליזציה ביחד עם שמירה על הגור בפני חשיפה למחלות..

אם נחשוף את הגור בתקופה הקריטית לחייו ברב המקרים יהיה לנו כלב יציב וחסין נפשית להתמודד עם גירויי הסביבה ולא יהיה פחדן או תוקפן בעתיד. רב בעיות ההתנהגות שאנו נתקלים בהן בעתיד נובעות מחוסר חשיפה נכונה לסביבה בתקופות הקריטיות.

יש לשים לגור קולר מהרגע הראשון ולחבר אותו לרצועה, אפשר לעשות את התרגול הראשון בבית או כבר בחוץ. רב הכלבים יגיבו ברוגע לרצועה ויש גם כאלה שיסרבו ללכת . במצב כזה אפשר לקחת חתיכת נקניק ביד ולדרבן את הגור ללכת בעזרת הנקניק ולצ'פר כשהגור הולך לידנו ומקבל את הרצועה. אפשר גם ללכת ליד כלב בוגר שרגיל לרצועה ורב הסיכויים שהגור יעקוב אחריו וילמד ממנו.

אמאלה! הגור נושך אותי

חלק מתהליך הגדילה של הגור הוא החלפת שיניים ובתקופה זו הגור ינסה לנשוך כל מה שנמצא לידו בנוסף זוהי התנהגות טבעית לכלב , יש כלבים אוראליים מאוד שנוטים להשתמש בפה שלהם יותר מאחרים.

חשוב להבין שנשיכות זה חלק מתקופת הגורות ושזה נורמאלי. לא ניתן להכחיד התנהגות בתקופת הגורות אלא לנתב את הגור לנשוך ולשחק בנשיכות עם דברים שאנו מרשים כגון : משחקי נשיכה וצעצועים התנהגותיים.

ראשית כל ברגע שהגור יוצא החוצה באופן מסודר ופורק אנרגיה ע"י הליכה, משחק עם כלבים כמות הנשיכות ותדירות הנשיכות תהיה מועטה לכן חשוב לפרוק לכלב אנרגיה פיזית ומנטאלית . 

גורים נוטים לנשוך לנו את הידיים והרגליים היות וזה רך וכיפי ותמיד הם מקבלים תגובה מאיתנו . אם זה כעס , צחקוק או מגע בפה של הגור לרב זה ידרבן את הגור להמשיך לנשוך כי הוא יותר איתנו אינטראקציה . אינטראקציה זו לא טובה לנו ומלמדת את הגור התנהגות לא רצויה לכן יש להפסיק זאת עוד בשלבים המוקדמים. תחילה יש להתעלם מהנשיכות ולא להגיב כלל ואף לשים את הידיים מאחורי הגב , במידה והגור מפסיק יש לתת לו צעצוע נשיכה כחיזוק וגם כחלופה לידיים שלנו.

במידה והגור עקשן ואינו מפסיק יש לקום מיד ולהפסיק כל אינטראקציה עם הגור , ללכת לחדר אחר או להתעסק עם משהו אחר ולהתעלם לחלוטין מהגור ברגע שהפסיק יש לתת חלופה.

ניתן גם לשים את הגור בגדר גורים עם צעצוע נשיכה או צעצוע התנהגותי לפריקת אנרגיה מנטאלית.

חשוב מאוד לא ליצור מצב בו הגור נושך אותנו ובאותו רגע מקבל צעצוע או פרס כי יכול ללמוד שנשיכה מביאה לו צעצוע או פרס.

הרעיון הוא לא להמשיך אינטראקציה שהיא לא נכונה לנו כי ברגע שהגור לומד שיוצר תשומת לב בעקבות נשיכה יוכל להמשיך הרגלים אלה מעבר לתקופת הגורות ולגרור בעיות התנהגות עתידיות.

צעצועים אלה תוכלו לרכוש בכל חנות חיות.

קונג: קונוס מגומי עם חור באמצע. בתוך החור ניתן לשים צ'ופרים למיניהם ואז הגור צריך לחשוב איך להוציא את הצ'ופר מהחור . אם ממש רוצים לאתגר ניתן למרוח חמאת בוטנים וזה יעסיק את הגור לזמן מה. צעצוע זה פורק אנרגיה מנטאלית הריי הפעולה מצריכה ממנו לחשוב ולהפעיל את מוחו וגם בסופו מקבל פרס!

צלחת התנהגותית : צלחת עם חורים , עובדת על ראותו עיקרון כמו הקונג. בצלחת זו מומלץ לשים את מנת האוכל של הכלב בתוספת של צ'ופר (נקניקיה) להגברת המוטיבציה ואז הכלב צריך לחשוב, להפוך את הצלחת בכדי שהגרגירים יצאו. צעצוע זה מתאים לגור וגם לכלב בוגר.

 

משחק גומי מצפצף: גורים יאהבו לרב משחקים מצפצפים, ניתן להסב את תשומת ליבו של הגור עם צפצוף בצעצוע ברגע שנושך משהו לא רצוי או אם אנו רוצים לקרוא לו וברגע שמגיע אלינו ניתן לו לנשוך את הצעצוע או נזרוק לו.

 חבל משיכה/נשיכה : חבל שהגור יכול לנשוך ולשחק איתו וגם יכול לשמש כמשחק ביננו לבין הגור במשיכות ונשיכות (בכדי ליצור משחק משיכה נכון ולא להגביר אגרסיית משחק יש להתייעץ עם מאלף מקצועי)

 

עצמות לכלב : לפני הקנייה מומלץ להתייעץ עם וטרינר אילו עצמות כדאי לתת לגור.

איך מתקשרים עם ה"זאב הקטן" ?

סבלנות, עקביות והתמדה!

אז ברור לנו כבר שהגור לנו לא מבין עברית , אנגלית וגם לא רוסית אז איך נתקשר איתו ונלמד אותו איך להתנהג?

אחד הדברים החשובים ביצירת תקשורת נכונה וקשר חזק זה אמון.  המטרה שלנו להגיע למצב שהכלב שלנו יסמוך עלינו ב100%. אמון עם כלבים יוצרים ע"י העברת מסר ברור לכלב ולא לבלבל אותו עם מסרים כפולים ולא להשליך עליו תסכולים וכעסים שלנו אם זה מחיינו האישיים או מניסיון שלנו לחנך אותו. לזכור את הערכים : סבלנות, עקביות והתמדה.

יש שפה שכולם מבינים וכל היצורים החיים לומדים על פיה – חיזוקים. את הכלבים קל לחזק עם אוכל הריי זהו חיזוק ראשוני , משהו שאינם יכולים לשרוד בלעדיו וגם אנחנו לא. אנו יכולים ללמד את הגור עם האוכל שלו ומומלץ להוסיף צ'ופרים כגון : צ'ופרים לכלבים מהחנות חיות בכדי להפוך את הפרס למשמעותי יותר.

מומלץ לצ'פר את הכלב על כל התנהגות רצויה שהכלב מבצע, ככל שיחוזק יורת כך יבין שכדאי לו לחזור על התנהגות זו וכך יצמצם את ההתנהגויות הלא רצויות לנו .

לימוד הפקודה "למקום" – הגור חייב ללמוד מגיל מוקדם את מקומו בבית , כך יהיה רגוע יותר ויבין את מקומו בבית. את הפקודה למקום יש ללמד מגיל צעיר ע"י זריקת צ'ופר למקום המיועד ובו זמנית אמירת המילה "למקום" ברגע שהכלב מתקדם לעברו. אפשר גם להוביל את הכלב עם הצ'ופר למקום וברגע שהוא מתמקם לתת את הצ'ופר ולהגיד את הפקודה . כל עוד הכלב נמצא במקום לצ'פר אותו ולאט לאט יש להגדיל את המרחק שלנו מהמקום ולשלוח את הכלב למקומו ולצ'פר. אם הכלב נכנס למקום שלו (גדר יש לצ'פר אותו ולחזור על הפקודה "למקום" . כך יבין הגור את משמעות המילה "למקום" .

ללמד את הכלב לבוא אלינו –יש לבחור מילה : "בוא" , "אליי".

להתחיל את התרגול במקום סטרילי ללא גירויים, בבית.

 יש לעמוד מול הכלב להגיד את המילה הנבחרת ולתת לכלב את הצ'ופר. יש לחזור על פעולה זו כ10-15 פעם. ת