16/08/2016

בחברה שבה פגיעה אכזרית בבעלי-חיים היא עניין יומיומי חשוב להשמיע קול למען בעלי-החיים ולהשגה של צדק!

הפגנות הן כלי חשוב ביותר, שיכול להעלות נושאים על סדר היום, להעביר מסרים למקבלי החלטות ולציבור ולשבש את השלווה בה מתקיים הניצול האכזרי של בעלי-חיים. זהו הכלי שלנו להביע מחאה ולהראות שיש מי שאינם מוכנים לעבור לסדר היום נוכח הזוועות. הפגנות זה לא רק אנשים עם שלטים ומגפון ברחוב: ההיסטורה מראה שהפגנות יכולות להוביל לשינויים חברתיים מרחיקי לכת.

חשוב לבנות את ההפגנה בצורה המתאימה ביותר למסר שרוצים להעביר ולנסיבות.

לפני שיוצאים להפגנה צריך לחשוב: מה בדיוק המסר שאנחנו רוצים שיעבור ולמי?

מזה נגזרים הרבה דברים אחרים שיכולים להשפיע על ההפגנה. המיקום של ההפגנה יכול להיות כזה שאפשר יהיה להביא הרבה אנשים (מקום מרכזי ונגיש) ויכול להיות מקום שנגזר מנושא ההפגנה (המקום בו פוגעים בבעלי-החיים או המקום בו יושב מקבל החלטות רלוונטי). התזמון יכול להיגזר מאירוע מסוים שמתרחש או מזמן שאנחנו יודעים שנוח לאנשים או נוח לעיתונות. צריך לחשוב איך ההפגנה תיראה ע"י אנשים שעוברים במקום, כך שיבינו על מה ההפגנה ויגיבו למסר כפי שהיינו רוצים שיגיבו (שלטים גדולים וברורים עם מסר מדויק וקל להבנה הם חשובים למי שרואה מרחוק גוש של אנשים. חומר מודפס לחלוקה חשוב אם יש עוברים ושבים. הרושם הראשוני שאנו יוצרים יקבע במידה רבה את התגובה כלפינו). צריך לחשוב מה בהפגנה יכול להביא לתשומת לב מצד התקשורת ומצד הציבור: מה יגרום לאנשים לצלם את ההפגנה, לספר עליה, לדווח עליה ולזכור אותה – ובאופן שגם יתאם למסר שלנו. צריך לתכנן את הדיווח על ההפגנה (למשל, להוציא הודעה לתקשורת לפני ו/או אחרי, לדאוג לצילומי סטילז ווידיאו ולהפיץ אותם).

אחד ההיבטים של הפגנה הוא מגע עם שוטרים. בהקשר הזה צריך לזכור שההפגנה לרוב אינה נגד המשטרה. האינטראקציה עם המשטרה היא חלק נחוץ כדי לאפשר את ההפגנה, אבל חשוב לא לשכוח בשביל מה אנחנו שם ולא להסיט את כל הפעילות לאינטראקציה עם המשטרה.

המדריך למפגין יסייע לנו לפתור מחלוקות עם שוטרים ולהשיג הכרה בזכות שלנו להפגין.

המדריך מסביר את הכללים המשפטיים בקשר להפגנות, ומביא מכתבים של המשטרה עצמה שיכולים לשכנע שוטרים שאולי לא בקיאים בנושא.

בין היתר תוכלו ללמוד מהמדריך:

 

  • בד"כ הפגנות לא טעונות רישיון מראש. משמרת מחאה, בכל מספר של אנשים, לא טעונה רישיון. פחות מחמישים מפגינים שצועדים ממקום למקום – גם זה לא טעון רישיון.
  • שימוש במגפון לא טעון רישיון (אבל צריך לשמור על חוקי הרעש, ולמשל לא להשתמש במגפון בשכונת מגורים בשעות המנוחה).
  • אי אפשר לפזר את ההפגנה בשל חשש ל"הפרת השלום" אם אין חשש קרוב לוודאי לאלימות.
  • אם יש איומים על המפגינים, חובת המשטרה להגן עליהם, ורק במקרים קיצוניים אפשר להגביל הפגנה בגלל חשש שיקרה משהו למפגינים;
  • מותר להפגין מול הבית הפרטי של דמות ציבורית, אבל המשטרה רשאית לקבוע מגבלות לגבי משך ההפגנה, המיקום המדויק שלה והאמצעים שישתמשו בהם.
  • פקחים עירוניים לא רשאים להגביל חלוקת כרוזים והחזקת שלטי מחאה.
  • זכות ההפגנה חלה גם בקניונים, גם אם מישהו טוען שזה "שטח פרטי"

הפרטים המלאים והמדויקים במדריך המצורף ובחוות-הדעת לגבי הפגנות בשטח פרטי הפתוח לציבור.

 

שימו לב: המדריך מסודר באופן שניתן להדפיס אותו כחוברון קטן:

  1. הדפיסו את המדריך הדפסה דו-צדדית (הפיכת דף בצד הצר)
  2. הניחו את הדפים זה על גבי זה וקפלו באמצע.
  3. שדכו את הדפים על גבי הקיפול.

חוברת הזכות להפגין

הזכות להפגין בשטח פרטי